למשבר הקורונה ו"סגירת השמיים" השפעה על חלוקת עוגת המס.
מאת: רו"ח ועו"ד רוני שרייטר
בשנה האחרונה לאור התפרצות נגיף הקורונה אנו עדים לשינויים רבים בחברה ובכלכלה בישראל ובעולם כולו. "סגירת השמיים", הריחוק החברתי והסגר הובילו עובדים של חברות רבות ובייחוד חברות היי טק לעבוד מביתם.
עבודה מהבית אינה זרה לעובדי ההיי טק, אולם עם פרוץ משבר הקורונה ארגונים רבים עברו למשרדים קטנים יותר ועידוד העובדים לעבוד מבתיהם, לצורך שמירה על בריאותם ומטעמי התייעלות.
במקרים מסוימים ביתם של העובדים נמצא במדינה שונה מזו שבה נמצאים משרדי החברה, או במקרים של עובדי רילוקיישן, הם בוחרים לשוב למדינת המקור שלהם למשך תקופת הקורונה. גם ישיבות ההנהלה נערכות לאחרונה באמצעות שיחות וידאו, כאשר חברי ההנהלה נמצאים בביתם שאינו נמצא בהכרח באותה מדינה.
המעבר של עובדים ממדינה למדינה טומן בחובו השלכות מס שכן, אותם עובדים עשויים ליצור לחברה "נוכחות" במדינה בה הם נמצאים פיסית ולחייב אותה במס במדינה זו, בין אם כתוצאה מהיווצרותו של "מוסד קבע" ובין אם כתוצאה משינוי מקום ה"שליטה וניהול" על עסקי החברה, וזאת בה בשעה שאין לחברה כל כוונה לפעול באותה מדינה ואין לה שום תועלת כלכלית מכך.
שליטה וניהול ומוסד קבע מהם?
ככלל, תושב ישראל, בין שהוא יחיד ובין שזו חברה, חייב במס בישראל מכח תושבותו. חברה נחשבת כתושבת ישראל לצרכי מס אם היא התאגדה בישראל ו/או אם השליטה והניהול על עסקיה מתבצעים מישראל. הגדרה זו עשויה לעורר מתח בין זכות המיסוי של המדינות השונות, למשל במקרה בו החברה התאגדה ופועלת במדינה זרה בעלת דינים דומים לאלו שבישראל, בעוד שהשליטה והניהול על עסקיה מבוצעים מישראל הרי שבמקרה כאמור, עלולה להתעורר שאלה לגבי מעמד התושבות לצרכי מס בכל מדינה, היכן היא חייבת במס ובאיזה שיעור?
יתר על כן, כאשר עובדים של חברה מסוימת פועלים במדינה שאינה מדינת התושבות שלה, החברה עלולה להיות כפופה הן לחובות דיווח והן לתשלום מס באותה מדינה, בטענה כי הפיקה הכנסות בשטחה. במקרה שיש אמנה למניעת כפל מס בין המדינות הרלוונטיות, אותה פעילות עסקית תהא כפופה למס במדינה שבה נמצאים עובדי החברה רק אם נוצר "מוסד קבע" (Permanent Establishment) באותה מדינה, כמשמעותו של מונח זה באמנות למניעת כפל מס. יצוין כי בעוד שמיסוי חברה במדינת התושבות שלה יהיה על כלל הכנסותיה, הרי שמיסוי של "מוסד קבע" בידי מדינה שבה מופקת הכנסה בפועל יחול רק על הפעילות המשויכת לאותו מוסד קבע, כאשר שיוך הרווחים למוסד הקבע צריך להתבצע בהתאם לניתוח כלכלי הלוקח בחשבון את התרומה של הפונקציות היוצרות את מוסד הקבע.
חשוב לציין כי על פי רוב המענה לשאלה האם פעילותו של תאגיד במדינה כלשהי עולה לכדי מוסד קבע אינו ברור מאליו, ומחייב בחינה פרטנית מעמיקה.
ישראלים רבים עובדים דרך קבע מחוץ לישראל עבור חברות זרות, ובעקבות נגיף הקורונה והאפשרות לעבוד מבתיהם, חלקם חזרו לשהות בישראל, עד יעבור זעם. עולה השאלה איפוא, האם אותם עובדים אשר עובדים בתקופה זו מישראל עלולים להקים לחברות הזרות המעסיקות אותם מוסד קבע בישראל, אשר חייב במס ובדיווח בישראל בגין הרווחים הנצמחים בישראל?
שאלה דומה עולה בנושא של בעלי מניות של חברה אשר בימים כתיקונם טסים לישיבות הנהלה במקום בו פועלת החברה, וכיום הם מקיימים את הישיבות מישראל באמצעות שיחות וידאו, עלולים להקים טענה לפיה ה"שליטה וניהול" בישראל ולמעשה יש "לגייר" את החברה?
סוגיות רבות משקל אלו עמדו גם לנגד עיניהם של אנשי ארגון ה-OECD, אשר בחודש אפריל השנה פרסמו מסמך הנחיות המתייחס להשפעות התפרצות נגיף הקורונה, בקשר עם המתח המתעורר בין מדינות שונות בקשר לזכותן למסות תאגידים ויחידים הפועלים משטחן. בין היתר מגדיר המסמך את נגיף הקורונה ככוח עליון (Force Majeure), ובהתאם, דומה כי נוכחות של עובדי תאגיד במדינה אחרת כתוצאה מנגיף הקורונה לא אמורה, כשלעצמה, ליצור לאותו תאגיד מוסד קבע במדינות שבהן שוהים עובדיה. כמו כן, במקרה של קיום ישיבות הנהלה באמצעות שיחות וידאו, בשל מגבלות התנועה בין המדינות הנובעות מנגיף הקורונה, לא אמור להשפיע על מעמד התושבות של החברה בכל אחת מהמדינות.
יצוין כי על אף שישראל היא חלק מהמדינות החברות בארגון ה-OECD, והיא אמורה לפעול בהתאם לפרסומיו הרשמיים של הארגון, הרי שקיימת אי בהירות לגבי האופן בו תפרש רשות המיסים בישראל את ההוראה כאמור. לאחרונה, משרדנו מקבל פניות רבות מקבוצות רב-לאומיות שעובדיהם חזרו לישראל וממשיכים לעבוד מכאן, וכן מבעלי מניות ישראלים שנאלצים "לנהל" את החברה הזרה שבבעלותם מישראל, בשלט רחוק ואי הבהירות הקיימת בסוגיות אלו הינה רבה.
*הכותבת הינה שותפה ומנהלת מחלקת המיסים ב- RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח.
