לחיות בעומס: האם הגיע הרגע לנהל את הזמן אחרת?
צופית טסלר
אורח חיים עמוס
שגרה עמוסה מאופיינת בימים ארוכים המלאים בפעילויות ומטלות, בין אם בעבודה, בלימודים, בבית או במסגרות אחרות. אך העומס אינו נמדד רק בכמות העשייה, בעבודה האינטנסיבית או בריבוי המשימות, אלא מדובר בתופעה רחבה ומורכבת יותר. לצד העיסוקים עצמם, אורח חיים עמוס כולל גם ציפייה מתמדת למשימות עתידיות, תכנון וניהול זמן, קבלת החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות וחלומות על רגעי מנוחה שאולי לא יגיעו.
העומס נקשר גם לסגנון חשיבה, לאופן שבו אנשים מספרים לעצמם מה הם "חייבים" לעשות ומה הם מאמינים שיקרה אם לא יעמדו בכל מה שתכננו. במילים אחרות, עומס לא כולל רק את מה שמתוכנן בלוח הזמנים, אלא גם את מה שמתרחש במחשבות ובנפש.
תחושת העומס מושפעת גם מההבנה שאי אפשר לבצע הכול, במיוחד כשקיימת שאיפה להספיק כמה שיותר בפרק זמן קצר. ההתפתחות הטכנולוגית רק מחמירה את התופעה, מכיוון שהיא מאפשרת לבצע מספר פעילויות במקביל, מצמצמת הפסקות ומפחיתה את הזמן המוקדש לפעילויות בסיסיות וחיוניות, כמו אכילה.
סגנונות של עומס
אנשים שונים מעמיסים על עצמם בדרכים מגוונות. לדוגמה, ישנם אלו המכורים לעבודה ("וורקהוליקים") המתקשים להפסיק לעבוד ונמצאים במרוץ תמידי נגד הזמן. אחרים עסוקים בלרצות את סביבתם, ולכן לוקחים על עצמם עוד ועוד משימות, גם כשזה בא על חשבון צרכיהם ורצונותיהם. וישנם כאלו המשקיעים מאמצים רבים בטיפוח ונראות, באמצעות אימונים אינטנסיביים, דיאטות מתמשכות או רכישת מוצרים שונים.
