עד התלם האחרון: מחיר הדמים של נחל עוז
בוקרו של חג שמחת תורה 2023 היה אמור לפתוח יום של הכנות נרגשות לאירוע גדול - 70 שנה להקמתו של נחל עוז, אבל בדמיון מצמרר לאירוע אחר שהתרחש כשלוש שנים לאחר הקמת הקיבוץ, היום הזה הסתיים אחרת לגמרי - בטרגדיה בלתי נתפסת. האם כך נראים חייהם של אלה שביתם הוא הגבול עצמו?
ילדות בנחל עוז, 1957. התמונה מתוך ארכיון קיבוץ נחל עוז וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין הארכיון, משרד המורשת והספרייה הלאומית של ישראל.
בהתחלה לא הייתה שם גדר.
היו רק שדות. וצעירים שליבם מלא באמונה, אומץ ואהבת הארץ, חרשו אותם.
קיבוץ נחל עוז החל את דרכו כהיאחזות הנח"ל הראשונה בארץ. חברי הגרעין המייסד הגיעו לשם במטרה מוצהרת ליישב את קו הגבול. הם היו אנשי צבא צעירים (חלקם צעירים מאד) שעברו הכשרה חקלאית על מנת שיוכלו למלא תפקיד מעורב: יישוב הארץ והגנה עליה. תלמי שדותיהם היו הגבול, הם עצמם – משמר הגבול.
חברים בגרעין הראשון, 1953. התמונה מתוך ארכיון קיבוץ נחל עוז (סימול IL-NAOZ-001-p01-03-10-19-007)
הם חרשו וזרעו ונטעו ובנו והקימו להם בית על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שחבריו בחרו לעבור צפונה אחרי קרב הירואי במלחמת העצמאות. "נחלאים א' – מול עזה" כך הם נקראו בשנתיים הראשונות, במעין הצהרה כי הם יודעים מול מה הם עומדים. איזה נוף יישקף מחלונותיהם.
