ימי התום? הסוף הטרגי של הוצאת הספרים לילדים של ביאליק

האחיינית האמנית של פרויד חברה למשורר הלאומי, ויחד הם הוציאו לאור כמה יצירות קסומות. אז למה זה נגמר כל כך מהר?

מרים זקהיים
 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

• ​

ביאליק ויעקב זיידמן יחד עם ביתם של יעקב ותום זיידמן פרויד. התמונה מתוך ארכיון בית ביאליק (סימול IL-BIAL-7703)

​

​

אף אחד מהם לא נולד בברלין, אבל בשנת 1922 הגורל הפגיש בעיר הזו בין מסלולי חייהם של חיים נחמן ביאליק ותום זיידמן פרויד, למה שהפך להיות ניסיון אמנותי מסקרן ונוגע ללב שהסתיים בטרגדיה גדולה.

הצד שלו: בשנות העשרים המוקדמות חיים נחמן ביאליק כבר היה מוכר בעולם היהודי כ"משורר הלאומי", אלא שהתואר הזה היה רחוק מלתאר את ההיקף הבלתי נתפס והמסחרר של פעילותו עד אז. הוא כתב שירה, פרוזה, ספרי לימוד ומסות. הוא עיבד חלקים שלמים מהתלמוד ומספרי המדרש המסורתיים למה שהוא ראה בו אחד המפעלים החשובים של חייו (ספר האגדה), ערך כתבי עת ספרותיים, שלח ידו בפעילות חינוכית וציבורית, ובעיקר – עסק בקדחתנות בהוצאה לאור של ספרים בשפה העברית. ספרים שלו וספריהם של אחרים. 

​

הצד שלה: באותן שנים תום זיידמן פרויד הייתה אמנית מוכרת בגרמניה. היא החזיקה כבר בתיק עבודות גרפיות מרשים, סגנון ייחודי, ומספר ספרי ילדים שכתבה ואיירה שזכו להצלחה. בנוסף לכך, היא גם נהנתה מנישואין טריים ומאושרים, ומתינוקת – ביתה היחידה.

​

זיידמן פרויד נולדה בשם מרתה גרטרוד למשפחת פרויד המפורסמת בוינה (אמה הייתה אחותו של זיגמונד פרויד). כשהייתה ילדה קטנה עברו הוריה לברלין, ושם היא החלה לצייר. 

​

בגיל 15 היא שינתה את שמה ל"תום". האם היה זה אקט פמיניסטי – מתריס או שהיא האמינה שבעולם האמנות (שכמו רוב העולמות אז נשלט כמעט לחלוטין על ידי גברים) יהיה לה קל יותר להסתדר עם שם כזה? היא לא השאירה אחריה הסבר, אבל בני משפחתה התנגדו לנסיונות לציירה כ"טום בוי" או כמי שנהגה ללבוש בגדי גברים. 

​

היא למדה אומנות בלונדון ובמינכן. הפעילות המקצועית הראשונה שלה הייתה ככל הנראה עיצוב צעצועים וציור שקופיות להופעה של אחותה הגדולה לילי (שהייתה שחקנית), אבל מהר מאד  היא עברה לאיור וכתיבת ספרי ילדים שזכו להערכה בגרמניה ובעולם. 

בגיל 28 היא פגשה את יעקב ("יענקב") זיידמן, שהיה מתרגם ומוציא לאור שהגיע לברלין ממזרח אירופה. הם התאהבו והתחתנו. 

בינתיים, עוד לפני המפגש עם ביאליק – היא מתיידדת עם אנשי רוח יהודים אחרים כמו גרשום שלום, ועובדת יחד עם שי עגנון על ספר שבסופו של דבר נגנז ("ספר האותיות").  

זיידמן פרויד יצרה עבור ילדים, מהרגע הראשון. בין אם הייתה זו נטיית ליבה הטבעית של מי שגדלה בבית מלא אחים והייתה אם צעירה בעצמה ובין אם הייתה זו הסללה תרבותית מצמצמת – היא עשתה את זה היטב, כשהיא מכבדת את קהל היעד הצעיר שלה ברצינות, בתשומת לב ובדקדקנות אומנותית כאילו לא היו "רק" ילדים.

​

​

להמשך הכתבה

​