רות שלוס - 100 שנה להולדתה
שלומית אורן-אוצרת, כותבת ועורכת סיורי אמנות, בעלת הבלוג SO-ART www.so-art.net
מנערותי אהבתי את ציוריה של רות שלוס. בכל פעם שהלכתי עם אמי לתצוגה המקדימה בבית המכירות תירוש היינו מתעכבות על ציוריה של שלוס. התרשמתי מיכולת הרישום והיד הבוטחת שלה. אהבתי את רגישותה לנשים, לילדים, לחלשים בחברה, גם אם זו צבעה את ציוריה בגוון מלנכולי משהו. רק אחרי הרבה שנים למדתי את סיפורה של רות שלוס. סיפור שיש בו פמיניזם, אידאלים ומחיר אישי. עם פתיחת התערוכה לציון 100 שנים להולדתה בגלריה באום אל פחם באוצרותה של נורית טל-טנא, מצאתי לנכון לעסוק בסיפורה כאן ולחלוק לה כבוד.
הצבר המצוי, 1989
אידאולוגיה וציור
רות שלוס נולדה ב-1922 בנירנברג שבגרמניה, למשפחה אמידה בעלת דעות סוציאליסטיות. עם עליית הנאצים לשלטון הבינו הוריה שהקרקע בוערת תחת רגליהם ועלו לארץ ב-1937. רות, שלא ידעה דבר על יהדות עד גיל 12 והורגלה לאורח חיים מפנק, חוותה טלטלה גדולה בארץ, בה התיישבו הוריה בכפר שמריהו ופתחו משק חקלאי. משיכתה לציור היתה מגיל צעיר והיא חלמה להיות ציירת. כך כבר בגיל 16 נרשמה ללימודים בבצלאל, בה שפת ההוראה היתה גרמנית באותו זמן, דבר שהקל עליה כיוון שלא שלטה בעברית. היא למדה במגמת גרפיקה שימושית. בלימודים הוקנה לה הבסיס לציור ורישום והיא נתקלה לראשונה בקליגרפיה העברית, שהיתה קשה לה. הדגש בלימודים היה על עיצוב כרזות, כזה שיביא תועלת לחברה המתחדשת בארץ ישראל. באותה תקופה היא מתערה בחוגי "השומר הצעיר" בירושלים ומתגוררת בקומונה הירושלמית של התנועה. היא מתחילה לבסס את השקפת עולמה הפוליטית-חברתית.
