האטה בתקופת המלחמה
דנה חי
האטה בתקופת מלחמה – האם יש חיה כזו?
ברור שכן.
או שאולי – מה פתאום?
תלוי את מי שואלים.
כמי שגילתה את תנועת האטה בשנה האחרונה, אני מנסה ליישם אותה בכל תחומי חיי, בכל פעם כשמתאים, לאט ובטוח. לעיתים, אפילו בלי להרגיש ובלי שזו תהיה האטה במובן ה"קלאסי".
סיסמא אחת של תנועת האטה הינה קצרה וקולעת: Making a connection. קרי, האטה מבקשת ליצור קשרים טובים יותר בין האדם לגורמים בחייו, בין היתר מזון, לעבודה, לבריאות, לקהילה ולפנאי. פרספקטיבה נוספת של תנועת האטה היא: דרך המבקשת למצוא את הקצב הנכון לכל דבר. בימים כתיקונם, לאלו מאיתנו חובבי הקונספט, קל יותר להקדיש מודעות ותשומת לב להאטה בחייהם. אולם, בימים האלה, לעיתים זה עלול להישכח בתוך בליל הרגשות הטבעיים שאנו חווים.
כן אבל, למה? למה צריך להאט דווקא עכשיו?
בימים קשים אלה, אנחנו ממלאים עצמנו בעשייה מסיבות מגוונות. רבות דובר על הצורך שבעשייה על מנת למנוע מהמחשבות לעבוד שעות נוספות, לא לשקוע בספה מול הטלוויזיה (פיזית ונפשית), ואולי זה מבטא מעין רצון טבעי לחזור לשגרה ולהתנתק מהכאב ומהפחדים.
