תל חובז
עמית נויפלד
בקצה הדרומי-מזרחי של שכונת שפירא, עשרות מטרים בלבד ממחלף קיבוץ גלויות הרועש וגועש רכבים בכל עת, התרחש בשנה האחרונה סוג של נס. שטח אדמה מוזנח למראה, תל נטוש בין שורות בניינים ישנים, הפך לחווה חקלאית יצרנית, ראשונה מסוגה בישראל. ייחודה של תל חובז נובע משילוב כוחות עם מטבע מקומי ׳ותיק׳ שפועל בשכונה מזה כארבע וחצי שנים – לירה שפירא – שמאפשר ליזמי החווה ומפעיליה לייצר מערכת כלכלית מעגלית מלאה, הוליסטית ושלמה, התורמת לבריאות האדמה, האנשים, הקהילה והסביבה. אקדים את המאוחר ואומר זאת כבר עכשיו: הסיפור של חוות תל חובז מפיח בי השראה ותקווה באופן חסר פרופורציות להשפעתה על העולם. אם תישארו איתי כמה פסקאות, אולי הוא יעשה זאת גם עבורכם.
***
יום שלישי, שעה אחת עשרה בבוקר. אני מגיע לחווה הקטנה ומוצא אותה רוחשת חיים. בצדה האחד, מספר שכנות מטפחות את הערוגות הקטנות שהן שוכרות במקום. בצדה השני, כעשרה צעירים וצעירות עובדים בחלקה הלימודית, מעשבים, עורמים תילי קומפוסט, מכינים את הקרקע למחזור השתילה הבא. מעת לעת מגיעים שכנים מהבניינים הסמוכים כשבידיהם דליי אשפה. הם מרוקנים זבל אורגני לקומפוסטרים הגדולים המצויים בשטח, עוצרים לרגע כדי להחליף כמה משפטים עם אחרים, וממשיכים ביומם. בין לבין צועד בשטח פרי סמנון, הוגה לירה שפירא ומיזמי החווה החקלאית, מסייע, עונה לשאלות, מדריך את הנוכחים בסדר הפעולות – בוקר שלישי הוא היום בו מועבר במקום קורס ׳גידול גן ירק יצרני׳ – אותו מנחה סמנון לצד שותפו, שחר וקנין.
ארבע וחצי שנים חלפו מאז הגה סמנון את המטבע מקומי ׳לירה שפירא׳ (היום עמותה רשומה) אותו לא ניתן ׳לכרות׳ באמצעות שרתים מתקדמים, אבל כן ניתן לצבור אותו באמצעות המרה של זבל אורגני – עבור כל קילו של זבל, מקבלים התושבים לירה אחת. קומפוסטרים גדולים משובצים בשכונה ומתופעלים בידי פעילים ומתנדבים בעמותה. אחת לחודש, ולפי רשימת ׳הפקדות׳, מונפקות לירות חדשות ונמסרות לתושבים שלוקחים חלק במערכת הכלכלית הפנימית. כמה עשרות עסקים ונותני שירותים בשכונה כבר מקבלים את הלירה כמטבע מקומי רשמי, אם כי יש להודות שרובם עושים זאת באופן חלקי, מה שהופך את המטבע לסוג של הנחה (קפה שפירא, למשל, מקבל לירות מקומיות רק עד עשרה אחוזים מסכום הקניה). פעילותה של החווה יוצרת כעת תמריץ חדש לשימוש במטבע המקומי, שכן את הערוגות בחלקה השיתופית ניתן לשכור רק באמצעות לירה שפירא, וגם את תוצריה של החלקה הלימודית, שנמכרים בשוק שנערך במקום אחת לשבועיים בימי שישי, ניתן לרכוש רק באמצעות לירות מקומיות.
***
