ציורי הקיר של מקסיקו - פוליטיקה, אמנות ויצרים
שלומית אורן
חזרתי לא מכבר מחופשה במקסיקו, בה מעבר לחוויות והספורט האתגרי, למדתי קצת יותר לעומק על האמנות המקסיקנית (אם כי לא היה לי הרבה זמן לבקר במוזיאונים לצערי).
לרוב כשאנחנו חושבים על אמנות מקסיקנית ישר עולה בעיני רוחנו דמותה של פרידה קאלו, שהפכה לסמל בינלאומי כאמנית פורצת דרך, אבל למעשה פרידה קאלו היתה חלק קטן מתנועה גדולה ומשמעותית של אמנים במקסיקו, ובמידה רבה היתה לא מייצגת. "מיטיבי לכת" יודעים שבן זוגה של קאלו, דייגו ריברה, היה ידוע ומשפיע ממנה הרבה יותר בימי חייו, וגם הוא היה רק אחד מתוך מי שכונו "שלושת הגדולים" באותה תקופה. מדהים לגלות עד כמה האמנים והאמנות באותה תקופה במקסיקו היו כרוכים בפוליטיקה ועד כמה היצרים העזים היוו שחקנים ראשיים בדרמה הזו.
החל מ-1910 במשך כשני עשורים מקסיקו היתה שרויה במלחמת אזרחים עקובה מדם שגבתה את חייהם של כמיליון איש. לכשהתייצב השלטון בעל המאפיינים הסוציאליסטיים לקראת סוף שנות ה-20', היה צורך דוחק לאחד את העם וליצור אתוס פנימי מגובש שיתרום ללכידותו של העם. לצורך כך נקראו אל הדגל האמנים המקסיקנים, ובראשם דייגו ריברה, דויד אלפארו סיקיירוס וחוזה קלמנטה אורסקו. הללו כבר היו אמנים ידועים שהשתלמו ואף הצליחו מעבר לים (ריברה ופיקאסו היו חברים בתקופה שריברה חי בפאריס), אולם שבו אל המולדת מתוך אידאולוגיה. הממשל המקסיקני הכיר בכוחה של האמנות להשפיע על הציבור והשתמש בה לצרכיו, במידה רבה בדומה לדיפלומטיה התרבותית שדנתי בה בעבר, אולם הפעם המאמצים הופנו בעיקר פנימה.
הצורך הבוער היה להגיע לכמה שיותר אנשים במהירות ולהעביר מסרים אידאולוגיים, לפעמים מורכבים, לאוכלוסיה שרבים בה לא ידעו קרוא וכתוב. כך התגבשה טקטיקת השימוש בציורי הקיר. המדינה הקצתה קירות רבים במבנים ציבוריים והזמינה את הציירים לצייר עליהם תמורת תשלום. העובדה שריברה למד באיטליה את רזי הפרסקו עזרה לו כמובן בכך.
בציוריהם הדהדו ריברה, סיקיירוס ואורסקו את המסרים הפוליטיים והחברתיים, ולראשונה תפסו המקסיקנים שאינם צאצאי הכובש הספרדי, את קדמת הבמה. האידאולוגיה הסוציאליסטית והאהדה לקומוניזם ניכרו גם הן מתוך הסצנות והדמויות שבחרו לצייר. למעשה גם ריברה וגם סיקיירוס היו חברים במפלגה הקומוניסטית במקסיקו ופעלו רבות לקידום המשנה של לנין. זה לא הפריע להם לנסוע לארה"ב ולהנות ממנעמי הקפיטליזם.
סיקיירוס לימד בארה"ב אמנים צעירים, ביניהם היה ג'קסון פולוק, שלימים סיפר כי טכניקות העבודה שלמד מסיקיירוס הן אלו שנתנו לו את ההשראה לציורי הטפטופים שלו, שבזכותם התפרסם בכל העולם.


