הטובים לטייס, והטובות גם: סיפורו של חיל האוויר
מחיל הבנוי על קומץ מתנדבים שטס במטוסים מפוקפקים ממלחמת העולם השנייה, הפך חיל האוויר לאחד מהגופים הצבאיים המובילים בעולם. מהמבצע במלחמת השחרור בו טסו במטוסים שיוצרו עבור הצבא הנאצי, דרך התכנון המבריק של המבצע
להפצצת הכור בעיראק ועד לסיפורו הכואב של רון ארד ומאבקה החלוצי של אליס מילר. זהו סיפורו של חיל האוויר
רעות גוויסר, עיתונאית וכותבת תוכן. חובבת היסטוריה ותרבות הפופ. אופטימית בכוונה תחילה.
מטוס של טייסת הקרב הראשונה, טייסת 101. צילום: בנו רותנברג, 1951. מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.
ערב הקמת מדינת ישראל היו "למדינה שבדרך" פלוגות של חיילים קרביים, מערך מודיעיני לא רע בכלל, פעילות דיפלומטית מרשימה ולא מעט פעילים נלהבים בארץ ובעולם, שנדבקו בחיידק הציוני. מה לא היה? מערך אווירי איכותי. למרות שלאורך שנות ה-30 וה-40 נעשו כמה ניסיונות להקים מערך שכזה, הוא לא הצליח להתרומם. הגענו למלחמת העצמאות כשלחמש חמש צבאות מדינות ערב התוקפות היו כ-60 מטוסי קרב ובוודאי מאות טייסים, ולישראל מטוסים קלים שיכולים לכל היותר להטיל פצצה מאולתרת. המצב דחק. בן גוריון וצמרת הצבא הצעיר הבינו שחייבים לנקוט בפעולה משמעותית, ועליהם להקים מערך אווירי התקפי בדחיפות.
ראש הממשלה ושר הבטחון דוד בן גוריון (במרכז), עזר ויצמן מפקד חיל האוויר (משמאל) והטייס דני שפירא בטקס קבלת מטוס המיראז' 3, מטוס קרב צרפתי, 1961. צילום: אריה יעקבי. רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד המורשת והספרייה הלאומית של ישראל.
רכישת מטוס קרב לא היתה משימה פשוטה כלל וכלל במאי 1948. העולם עוד ליקק את הפצעים ממלחמת העולם השנייה, וארצות הברית סירבה למכור מטוסי קרב למדינת היהודים. מי שהסכימה הייתה צ'כוסלובקיה. המדינה שזה עתה השתחררה מעול הכיבוש הנאצי חיפשה נואשות אחר מדינה שתסכים לרכוש את המטוס שייצרה, איווה S199.
בימי המלחמה, יוצר בצ'כיה מטוס המסרשמידט, מטוס הקרב הטוב בעולם, שפותח על ידי הנאצים במטרה לכבוש בעזרתו את כל אירופה. את הידע לבנות מטוסים היה לה גם חלק מהרכיבים ששימשו לבניית המסרשמידט היו ברשותה. ומה בכל זאת היה חסר במלאי? המנוע והמדחף. הצ'כים ניסו לאלתר, ומתוך כך יצרו את אחד ממטוסי הקרב הגרועים בעולם – בלתי יציב בצורה מסוכנת ועם רקורד מרשים של תאונות טייס – שהדביק לו שם של מטוס אובדני.
אבל לישראל באותה עת לא הייתה ברירה והמטוסים נרכשו והוברחו לארץ במבצע בָּלָק (שם המבצע הוא אזכור לדמות התנ"כית בָּלָק בן-צפור). בארץ זכו מטוסי האיווה בשם ישראלי חדש – הסכין. יעילותם המבצעית הייתה נמוכה מאוד, אבל בכל זאת היה בעצם קיומם יתרון משמעותי – גורם ההפתעה. צבאות ערב לא שיערו בנפשם כמה מהר תצליח מדינת היהודים להצטייד בכלי תעופה.
