google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

היה או לא היה: האם הנאצים באמת תכננו מוזיאון “לגזע היהודי הנכחד”?

על ידי רונן דורפן

ב-2014 נסעתי לבוסניה לצורך הכנת כתבה על סיפור הצלתה של הגדת סראייבו, אחד הספרים היהודים העתיקים בעולם, על ידי אוצרים מוסלמים בשתי מלחמות – מלחמת העולם השנייה ומלחמת הבלקן. את הסיפור סיפר לי אנבר איממוביץ׳, מי שהציל את ההגדה בשנות ה-1990. לדבריו, במלחמת העולם השנייה הציל אותה הספרן ד״ר דרוויש קורקוט מידיו של הפושע הנאצי, יוהאן האנס פורטנר, שנשלח בכדי לקחת אותה לאוסף בפראג. קורקוט הסתיר אותה בהרים עד תבוסת הנאצים.

זהו לא סיפור בדים – קורקוט הוכר על ידי “יד ושם” כחסיד אומות עולם גם על הצלת ילדה יהודייה. אלי טאובר, מראשי הקהילה היהודית, אישר את הסיפור. אפילו קונן על כך שבעוד ההגדה ניצלה, פורטנר הצליח לגנוב את פנקס הקהילה והיסטוריה מדויקת לפרטים של מאות שנים נמחקה.

לכאורה אותו אוסף אליו הגיע הוא המוזיאון היהודי של פראג היום. מוזיאון פופולארי מאד בין מבקרים יהודים ולא יהודים כאחד. המוזיאון נוסד ב-1906, אבל על פי אחת התאוריות עמדו הנאצים – אחרי שינצחו במלחמה ויסיימו את מטרת העל שלהם להכחדת העם היהודי באירופה – לקיים מוזיאון שיבצע רצח שני של העם היהודי ויציג את העם שהושמד כגזע מנוון ופרזיטי. זה היה ההסבר להימצאותו של אוסף בן מאות אלפי פריטים יהודיים בפראג. הוא נחשב לחלק מפעילות ״המכון לחקר השאלה היהודית״ שהיה עסוק בביסוס המדעי כביכול לצורך בהשמדת היהודים.

 

המוזיאון היהודי בפראג, צ’כוסלובקיה, 1981 (צילום באדיבות אלווין גילנס. המרכז לתיעוד חזותי ע”ש אוסטר, אנו- מוזיאון העם היהודי)

נוכחותה של אותה תאוריה הייתה קשורה גם בתערוכה שנדדה ברחבי ארצות הברית החל מ-1983. עם התחממות מסוימת של יחסי המערב עם צ׳כוסלובקיה הקומוניסטית, הושקה באותה שנה תערוכה נודדת מטעם מכון הסמית׳סוניאן עם כ-400 פריטים מתוך האוסף. בכתבה בניו יורק טיימס היא מוצגת כיקרת ערך כל כך שהיא הובאה לארצות הברית על ידי מטוס של חיל האוויר האמריקאי.

מנהלת התערוכה, אנה קוהן, סיפרה לעיתון שאת האוסף הכינו שמונה אוצרים יהודים שנבחרו משורות האסירים במחנה טרזינשטט. כולם מלבד אחד נרצחו אחרי שהשלימו את עבודתם. אחד מיוזמי התערוכה מציג את אותם אינטלקטואלים יהודים בצורה מעט מוזרה: ״אנשים אמיצים מאד שידעו שלא יוכלו להציל אנשים אבל עמלו על שימור המורשת היקרה להם״. באופן רגיש וסמלי נכללו בתערוכה גם ציורי ילדים מטרזין.

אלא שהבעיה בסיפור הייתה שלא היה שום ביסוס רציני לתיאוריה ברשומות הנאציות. לא נמצאה שום עדות על כוונה להקים מוזיאון כזה. אמנם ב-1942, כשהגרמנים משתלטים על המוזיאון היהודי בפראג, היו בו 760 פריטים בלבד והם פוצחים במבצע במהלכו נאספו למעלה מ-140 אלף פריטים מבתי כנסת בכל צ׳כוסלובקיה ומרכז אירופה, אבל רישומים נאצים מובהקים לכוונה להקים מוזיאון כזה – אין. למעשה, המוזיאון היהודי בפראג מסתייג ממנה. ההשערה המדעית הנפוצה יותר תלתה בנטייה הנאצית לרישום ותיוק בכל פעולותיהם בצירוף אינטרסים כלכליים של הערכת האוסף אותו גזלו מבעליהם.

להמשך הכתבה

ronen dorfan.jpg
museon.png