google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

אמנים שהחביאו את עצמם בציור

שלומית אורן 

 

נהוג לומר שבכל ציור אמן מצייר את עצמו, ויש בזה כמובן לא מעט מהאמת, בעיקר בעידן ההומניזם. לרוב הייצוג של האמן הוא מטאפורי או קשור לרגש, אבל לא תמיד. בפוסט קודם כתבתי על הציירים שציירו את הדיוקן העצמי שלהם כמעט באובססיביות, במטרה להגיע לאמת עמוקה כלשהי. הפעם אני רוצה להראות לכם את האמנים ש"שתלו" את הדיוקן שלהם בציורים מפורסמים.

 

 

בתקופת הרנסנס החלה לעלות קרנם של האמנים בחברה והם קיבלו מעמד והכרה גבוהים יותר מבעבר, עד אז נחשבו לבעלי מלאכה. זה היה העידן בו החלו להכיר בייחודיות של הפרט. על רקע כך, אולי זה לא מפתיע שאמנים מסויימים ביקשו להכניס את עצמם לציורים, כמעין הותרת חותם לזיכרון.

 

 

המירוץ לצמרת של בוטיצ'לי

זהו הציור שהביא לסנדרו בוטיצ'לי פופולריות והכרה לראשונה – הערצת המלכים את ישו התינוק, נושא שגור ברנסנס האיטלקי, שצוייר הפעם לטובת קאפלה פרטית בכנסיית סנטה מריה נובלה. בוטיצ'לי למד שנים רבות בסדנא של פרה פיליפו ליפי (ראו מטה) וזו היתה יציאתו לעצמאות, שהוזמנה על ידי גספארה דל לאמה, איש עסקים שביקש למרק את שמו. דמותו מופיעה בשורת האנשים מימין למריה, לבוש גלימת תכלת ושיערו שיבה, מביט ישירות אלינו. המלך הראשון הכורע ברך הוא בן דמותו של קוזימו דה מדיצ'י, האיש ששלט בפירנצה באותו הזמן, ובני משפחתו מפוזרים גם הם בציור. מצד ימין למטה, הקיצוני והקרוב ביותר אלינו עומד בוטיצ'לי ומתבונן אלינו, מעבר ל-550 השנים שחלפו.

Sandro Botticelli, Adoration of the Magi, 1476 Pinterest

להמשך הכתבה

189653_f02f233ca27a450f99524c9bd59ddb75_mv2.webp
189653_98f82a9f54e04723be5fa0f1220e4872_mv2_d_5768_4614_s_4_2.webp
SO - ART לוגו.webp