מחקר חדש מגלה כי ליקוי בבלוטת התריס פוגע בהתפתחות השמיעה
חוקרים באוניברסיטת תל-אביב גילו כי חירשות גנטית מסוג מסוים נגרמת על ידי חסר בהורמון המיוצר בבלוטת התריס
לבלוטת התריס יש מגוון תפקידים חיוניים בגופנו. היא מווסתת את קצב הלב ואחראית על חילוף החומרים, וכשתפקודה נפגע אנו עלולים לסבול מתופעות שונות ומשונות: עייפות, עלייה במשקל, צמרמורת, נשירת שיער, חרדה, זיעה מוגברת ועוד. כעת חושף מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב, כי תפקוד לקוי של בלוטת התריס עלול לגרום גם לחירשות תורשתית.
החוקרים, פרופ' קרן אברהם וד"ר עמיאל דרור מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב, נעזרו בכלי הדמיה מתקדמים וגילו כי חירשות גנטית עלולה להיגרם על ידי חסר בהורמון המיוצר בבלוטת התריס במהלך התפתחותו של העובר. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Mammalian Genome ואף נבחר להופיע על שער כתב העת.
מה בין בלוטת התריס לשמיעה?
"המעבדה שלנו מתמקדת בדרך כלל בחקר מערכת האוזן הפנימית, והעיסוק בבלוטת התריס הוא אתגר חדש עבורנו," אומר ד"ר דרור. "ביקשנו לגלות כיצד שתי המערכות הללו משפיעות זו על זו כדי ליצור שמיעה תקינה, וכך נולד המחקר הנוכחי."
באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני במרכז סאקלר להדמיה תאית ומולקולרית עקבו החוקרים אחר תאי שיער בשבלול - איבר השמיעה שבאוזן הפנימית. מדובר בתאי שיער ייחודיים שחשים את גלי הקול שאנו שומעים, ומתרגמים את הקול לגירוי עצבי המגיע למוח. החוקרים בדקו אם יש הבדל בין השערות הללו בשתי קבוצות של עכברי מעבדה: קבוצת עכברים עם מוטציה גנטית לחירשות, וקבוצת ביקורת של עכברים בריאים. אצל העכברים בעלי המוטציה נצפה חוסר ארגון של תאי השיער באוזן, לעומת ארגון מושלם בקבוצת הביקורת.
חקר האוזן הפנימית בדרך זו גילה קשת של פגמים מבניים ומולקולריים המאפיינים תת-פעילות או פעילות הורמונלית לקויה של בלוטת התריס. בדיקה נוספת חשפה בעיה בהתפתחות בלוטות התריס של אותם עכברים: זקיקים שסומנו בבלוטת התריס לא גדלו, או גדלו חלקית בלבד.
"המחקר שלנו הראה שהשמיעה אינה מתפתחת באופן תקין כשהורמון בלוטת התריס אינו זמין במידה מספקת, כתוצאה ממוטציה גנטית," אומר ד"ר דרור. "בשלב הבא אנחנו מתכוונים להשלים את ההורמון החסר בעכברים הסובלים מהפגם הגנטי, ולבדוק האם הטיפול אכן מונע אובדן שמיעה. המודל שלנו מהווה פלטפורמה לפיתוח גישות טיפוליות חדשות לחירשות מולדת מסוג זה. הדרך לטיפולים יישומיים עוד ארוכה, אך אנו סבורים שאנו בדרך הנכונה."
תרומה למאמץ העולמי לטיפול בליקויי שמיעה
ד"ר דרור מספר כי החל להתעניין בצלילים ובמוסיקה בגיל צעיר. "אני מנגן בכלי מיתר, ואיכות הצליל חשובה לי מאוד. כסטודנט מחקר במעבדתה של פרופ' אברהם, נחשפתי לעולם המופלא של גנטיקה, ומצאתי הזדמנות לחבר בין שני תחומי המחקר שמרתקים אותי: גנטיקה ושמיעה. כסטודנט לרפואה, המשכתי בעבודת המחקר, והמגע הישיר עם מטופלים הסובלים מליקויי שמיעה הניע אותי להתמקד במשמעות הקלינית של העבודה המחקרית."
כרופא, ד"ר דרור מאמין בחשיבות העיסוק במחקר שיסייע למטופליו. "רפואה מתקדמת מתבססת על השילוב בין מדע בסיסי למחקר קליני," הוא אומר. אני מקווה שהמחקר שלנו יתרום ולו תרומה צנועה למאמץ העולמי לשיפור הטיפול בליקויי שמיעה."
