ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה תימשכנה זמן רב לאחר שהסכנה תפחת. יש למצוא ומהר פתרונות מחוץ לקופסה.
"מזומן הוא המלך"
רו"ח ראובן שיף
בחודשיים האחרונים חווים בישראל ובעולם כולו משבר כמותו טרם הכרנו בעבר.
המשבר מקורו בבריאות, אולם כתוצאה מההנחיות של רשויות החוק בארץ ובעולם, שמטרתן, לשמור על בריאותו של הציבור נסגרו בחודשיים האחרונים עסקים רבים כמו: מקומות בילוי, מסעדות, קניונים, שווקים, תיאטראות, בתי קולנוע, נותני שירותים ועוד.
בימים אלה כאשר אנו מצויים במצב של חזרה הדרגתית לשיגרה , ניתן לומר, כי ייתכן והמהלכים הדרמטיים של הסגר שנכפו על הציבור וההשבתה של מערכת החינוך ושל ענפים רבים במשק, מנעו את התפשטות המגפה, ברם, הפגיעה של הקורונה במגזר העסקי היא אנושה. קיימים עסקים רבים שנסגרו וישנם כאלה שצימצמו את פעילותם בשיעור של עשרות אחוזים. עובדים רבים יצאו לחל"ת, חלקם פוטרו ושיעור המובטלים במשק עומד כיום על שיעור גבוה שלא ידענו כמותו מזה שנים רבות.
בכירים באוצר, בבנק ישראל ובמגזר העסקי מעריכים כי, בעקבות המשבר, עלול המשק הישראלי להתדרדר למיתון מהמשמעותיים ביותר שידעה ישראל.
לפי הערכותיו של בנק ישראל , הצפי הוא ירידה חדה בשיעור הצמיחה במשק עד לכדי צמיחה שלילית בשיעור שבין 5-6% וכל זאת בתקווה כי לא יהיה גל נוסף של תחלואה בהמשך השנה.
מרבית המגזרים במשק נפגעו מהמשבר החל מחברות תעופה, עסקים בתחומי התיירות הנכנסת והיוצאת, הפקת אירועים, מופעי בידור, מסעדות, בתי קפה, רשתות אופנה ועוד. אולם מי שחשים את הפגיעה ביתר שאת הם העסקים הקטנים וחברות ה- Middle Market, היות וגם בעיתות של שגרה מגזר זה מתמודד עם אתגרים וחסמים כבדים ועסוק בהישרדות יומיומית כמו: קשיי נזילות, קושי בקבלת אשראי, רגולציה מכבידה, בירוקרטיה מסורבלת, קושי בגיוס עובדים איכותיים והעדר טכנולוגיה מתקדמת האמורה להאיץ את העסק קדימה.
בחודשיים האחרונים כולנו מתמודדים עם משבר גלובלי מתגלגל, מעין צונאמי שהשפעותיו מכות לכל עבר. זהו משבר שאיש מאיתנו לא חזה את עוצמתו.
יתר על כן, על אף התחושה של חזרה לשגרה, לא ניתן להעריך או לאמוד את מידת הנזק שנגרם ועוד ייגרם ממנו בעתיד.
ישראל הינה מדינה שהתמודדה ומתמודדת עם משברים לאורך כל שנות קיומה, אלא שהפעם אנו מצויים במלחמה מסוג אחר ומתמודדים יחד עם כל מדינות העולם עם אויב סמוי אותו איננו רואים ואין לנו עליו מודיעין בסיסי מוקדם.
כידוע איטליה, ספרד, צרפת, בריטניה וארה"ב חשות ביתר שאת את עוצמתה של המגיפה והן חוות מספר גבוה מאד של חולים ומתים בהשוואה לישראל, היות ובתחילת המשבר הקלו ראש ולא נקטו בצעדי מנע מקדימים מספקים.
כעת עם תחילת שוך סערת הקורונה, המזעזעת את כל השווקים בעולם, והחזרה ההדרגתית לשגרה, אנו חייבים לחזור לחלקת האלוהים הקטנה שלנו ולטפל בחוליי המשק הישראלי כך שנוכל לעלות שוב על מסלול של צמיחה.
אני סבור כי, ההקלות שניתנו עד כה אינן נותנות מזור להתמודדותם של העסקים הקטנים וחברות ה-Middle Market כתוצאה מגל ההדף האדיר שיצר המשבר ועסקים רבים מצויים בסכנת סגירה.
על הקברניטים מוטלת החובה לפעול ומהר למציאת דרכים אשר יפחיתו את נטל הביורוקרטיה ויאפשרו מתווה פשוט ונוח יותר לעסקים כמו: הקלות בקבלת אשראי, הקלות במיסוי, הפחתת עלויות של העסקת עובדים, קיצור תהליכי תכנון ובנייה, האצת מסלולים ירוקים להליכי רגולציה ובאופן מיידי.
עסקים רבים נתקלים בקשיים ביורוקרטיים רבים כל אימת שהם פונים לקבלת המענק. ישויות רבות, אשר פנו לקבלת סיוע מקרן הסיוע בערבות המדינה, נתקלות בקשיים והמצב הוא שמתוך כ- 40,000 בקשות שהוגשו לקבלת אשראי אושרו רק כ- 25% בלבד.
קיים כלל ידוע בכלכלה ובניהול עסק : "מזומן הוא המלך" והוא מקבל משנה חשיבות בתקופה זו.
מרבית העסקים הופכים לחדלי פירעון לא מכיוון שאינם רווחיים אלא בשל העובדה שתזרים המזומנים השלילי שלהם אינו מאפשר את המשכיותם העסקית.
העיכוב בהעברת המענקים לעסקים למרות שעברו כחודשיים או יותר מפרוץ המשבר כמו גם עיכוב במתן אישורים להלוואות גם אם יגיעו בעתיד עלולים להיות בבחינת ניסיונות החייאה לאחר שהחולה כבר מת.
העסקים זקוקים לחמצן היום ולכן, על האוצר להעביר את כספי המענק אותם תיקצב באופן מיידי ולא מחר אלא אתמול!
גם בהיבט החקיקה הפיסקלית בתחום המס על המדינה לנקוט במהלכים מהירים על מנת ליצור וודאות. לכן, טוב תעשה הממשלה אם תחשוב מחוץ לקופסא ותיזום מיידית חקיקה מקלה על מנת לייצר רמת וודאות.
א. החלת מנגנון Carry Back - יש לאפשר קיזוז הפסדים שיווצרו בגין שנת 2020 אל מול ההכנסות החייבות במס בשנים 2017-2019, בדומה למהלך שנעשה בארה"ב אחרי משבר ה- Sub Prime בשנת 2008. אומנם הדבר כרוך בעלות תקציבית אך הוא מתבקש.
ב. יש לראות בנגיף הקורונה כפגע טבע- פקודת מס הכנסה קובעת כי ניתן להתיר בניכוי הוצאות לצורך נקיטת אמצעים למניעת סחף קרקע, שיטפונות ופגעי טבע אחרים בשנה בה הוצאו על אף שהם מוגדרים כהוצאות הוניות במהותן, האמורות להיפרס למספר שנים עפ"י תקנות הפחת. למרות שאיני בעל השכלה רפואית ואיני עוסק באפידמיולוגיה הרי לטעמי המצב השורר כיום בשווקים הגלובליים, מביא אותנו למסקנה חד משמעית כי נגיף שהגיע מעולם החי ועובר מאדם לאדם בהיקפים עצומים פוגע למעשה במשאב החשוב והעיקרי ביותר של כל עסק והוא ההון האנושי ולכן, נדרש לבצע שינויים דרסטיים בדפוסי העבודה ולשמור עד כמה שניתן על משאביו.
ג. הכרה בחובות אבודים – על מנת להעלות את רמת הוודאות יש להקל בהתרה בניכוי לצרכי מס של חובות אבודים כבר בדוחות הכספיים של שנת 2019.
אנו מצויים במלחמה קשה עם אויב שאיננו מכירים ותקוותי שעם הקמתה של הממשלה החדשה, היא תתרכז לא רק בשמירה על בריאותו של הציבור אלא תמשיך בהאצת המשק למסלול נורמלי.
על הממשלה לתת מענקים מתמרצים למעסיקים על מנת שיחזירו לעבודה עובדים מחל'ת וזאת לא כדי לסייע למעסיקים אלא לסייע למשק אחרת העובדים הנמצאים בחל"ת ידרדרו למעגל האבטלה ולהעמקת המשבר.
האחריות להשיב את המובטלים למעגל העבודה אינה רק כלכלית אלא גם חברתית. היות ולא ניתן לקיים כלכלה בריאה וחזקה בלי עוגנים חברתיים יציבים.
לזמן התגובה (הטיימינג) יש חשיבות מכרעת וכל התוכניות להשבת המשק לשגרה , ככל שתהיינה מיטיבות אם לא תיושמנה מיידית, ניתן להמשיל זאת לרכבת הרים הנוסעת במדרון חלקלק ללא יכולת בלימה.
יש להשתחרר מהפרדיגמות אליהן הורגלנו ולנהוג במדיניות פיסקלית מרחיבה שתוביל לבלימה של המשבר כך שלקראת סוף הרבעון הרביעי של 2020 נתחיל לחוש שינוי מגמה לכיוון של צמיחה חיובית, כך שבתחילת שנת 2021 יחזור המשק לשיעורי צמיחה חיוביים.
***הכותב הינו שותף מנהל ב- RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח , נשיא לשעבר של לשכת רו"ח בישראל.

