צו איסור יציאה מהחניה – זמן קורונה.
טל אבן, Even Better, ייעוץ וקניינות פרמיום
שוק הרכב, שרגיל לנוע על בקרת שיוט, כמעט ונבלם בתקופת משבר הקורונה.
מהן ההשלכות של הנגיף על הענף התוסס והדינמי הזה?
-----
נגיף הקורונה לא פסח על אף ענף כלכלי משמעותי במשק. לא כל שכן על ענף הרכב, אחד הענפים הדינמיים ביותר, שמזרים לקופת המדינה עשרות מיליארדי שקלים ממיסוי מדי שנה.
הנגיף מייצר שינויים דרמטיים בכוחות השוק, בתפיסות, בהתנהגות הצרכנית ובהחלטות שיווקיות.
זמן יאמר כיצד הנושא ישפיע וייתן אותותיו על ענף הרכב בשנים הקרובות, ואילו "שינויים עקב מצב חירום" יהפכו לנורמה שבשגרה, אולם ננסה לבחון אילו שינויים צפויים כבר כעת.
סגמנטים ותתי סגמנטים חדשים קמים להם חדשות לבקרים, דגמים, תצורות וקונספטים שמנסים מחד לעקוב אחר טעמים וצרכים משתנים של קהל הרוכשים, ומאידך, מסייעים לעצב אותם ולשנות תפיסות ודרכי חשיבה בקרב הציבור.
מנועים לוגמי בנזין וסולר מפנים מקומם לטובת החשמליים הנטענים, גירים פלנטריים גוועים לטובת גירים רובוטיים חכמים, כשמעל כל אלה מרחפת הטכנולוגיה החדשנית בכל מה שקשור לבטיחות אקטיבית, לפינוקים שונים ברכב ולמתן מענה צרכני למשתמשים בעולם מקוון, דיגיטלי ומהיר.
יחד עם כל זאת, כיצד השוק מתנהג בעת משבר עולמי, מהם יחסי הכוחות וכיצד בלימת הכלכלה משפיעה על ענף הרכב?
יבואנים
אולמות התצוגה הגדולים והמרווחים של מרבית יבואני הרכב מאפשרים כניסה מבוקרת ושמירה על כללי משרד הבריאות בכל הנוגע לשמירת מרחק והיגיינה.
מאידך, נתוני מסירות כלי הרכב החדשים בישראל באפריל השנה, לפי דו"ח איגוד יבואני הרכב, ירד בלא פחות מ-88.7% לעומת מכירות באפריל אשתקד, מה שמציין שלא רק שלא ניתן היה לצאת מהבתים ושהאולמות היו סגורים, אלא גם שבמקרים בהם ניתנה האפשרות לרכישה דיגיטלית מהבית, הרוכשים לא מיהרו לקבל החלטות ולקחת על עצמם התחייבויות בשעת אי ודאות.
היבואנים מצידם מגלים גמישות ויצירתיות יתרה בתקופה האחרונה, וזאת על מנת להסתגל למצב החדש, ולהשיב את הבטחון לקהל הרוכשים. התאמה למצב שכבר ניתן למצוא בקרב חלק מיבואני הרכב באה לידי ביטוי בהוזלות יזומות של מחירי כלי הרכב, מתן הלוואות נרחבות יותר, הן באחוזי מימון והן באורך ההלוואות, כאשר ניתנת אפשרות לדחיית תשלומים במספר חודשים.
כאקט של התחשבות במצבם הכלכלי והתעסוקתי של הרוכשים, יבואנים אחדים מציעים את האפשרות להשיב את הרכב ולרכוש אותו בחזרה, בניכוי הפחתה קטנה ממחיר רכישתו, לרוכשים שפוטרו מעבודתם בתקופה של עד 6 חודשים מיום הרכישה.
חודשים לפני פרוץ הנגיף, זיהינו מגמה בקרב חלק מהיבואנים של פיתוח וטיפוח מכירת רכב דיגיטלית.
מדובר בשיטה המסתגלת לצרכן המודרני, שמנהל את מרבית חייו הצרכניים באמצעות מסכים ואון ליין. השיטה מציגה בפני הלקוח "אולם תצוגה וירטואלי", שם יכול הלקוח "לבנות" את רכבו המבוקש, להזמין נסיעת מבחן ואפילו לשלם ולרכוש את הרכב.
בעתות משבר הקורונה, שיטה זו הפכה למסלול לגיטימי וחשוב למכירת רכב ואכן, שיעור לא מבוטל של כ- 15% מכלי הרכב נמכרו באופן מקוון בתקופה זו.
חלפים ומלאי
המשבר העולמי שיתק חלק גדול מתעשיית הרכב בעולם, כשגלגלי השיניים של הייצור נעצרו.
מפעלים לייצור כלי רכב וחלקי חילוף נותרו סגורים, וגם אלו שעבדו במתכונת מצומצמת לא יכלו לשנע את מרכולתם ברחבי העולם. התוצאה, במבט דרך הפריזמה הישראלית, היא מחסור שעתיד להיות בכלי רכב ובחלקי חילוף, מה שעלול במקרים מסוימים לייקר עלויות של טיפולים וחלפים, ובמקרים אחרים להשבית כלי רכב הזקוקים לתיקון, אך חלפים אין.
אמנם רוב היבואנים מצטיידים דרך קבע במלאי מכוניות לחודשים מספר, אך יתכן כי גם בחלוף המשבר הם יתקלו בצווארי בקבוק מצד היצרנים השונים, שעלולים לתעדף בשלב ראשון שווקים גדולים או רווחיים יותר.
ליסינג והשכרה
בתקופה האחרונה ניכרת תופעה של השבת כלי רכב לחברות הליסינג, עקב חוסר השימוש בהם, הרצון לחסוך את עלותם החודשית, לצד הרצון להימנע מלשלם שווי שימוש.
הדבר אמנם גורם להיצע גדול במגרשי מכירות הליסינג, אך עשוי לקרוץ למי שהחליט שבתקופה הנתונה נכון יותר לרכוש רכב משומש ולא חדש.
חברות ההשכרה שינו אף הן את התנהגותן הצרכנית בחודשים הללו, תוך שהביקוש שהן מציגות לקניית כלי רכב חדשים ירד באופן ניכר, שכן הצטיידותן ערב חג הפסח ולפני חודשי הקיץ אינה כבשנים עברו, שם הם נדרשים לתת מענה נרחב לתיירות הנכנסת, שהיקפה צפוי לרדת באופן דרמטי השנה.
צרכנים
מיליארדים רבים של שקלים, הנגזרים משוק של כ- 40 מיליארד שקלים, זורמים מדי שנה לקופת המדינה דרך מיסוי על כלי רכב חדשים (מיסי קניה, מכס), דלקים, אגרות רישוי, שווי שימוש וכד'. פגיעה אנושה במכירות כלי הרכב החדשים מתבטאת בפגיעה קשה בכיס האוצר. בשל כך, וכאמור לעיל, רוכשי כלי הרכב החדשים מחוזרים ביותר, עם זאת, חשוב להבין כי עידן הקורונה עשוי לשנות את מערך השיקולים של הלקוח הטיפוסי.
אמנם לא נראה כי הנהג הישראלי יוותר על רכבו, עדיין הוא יעדיף לשהות בקפסולה המבודדת שלו ולצד הנוחות שבעניין, לא ירצה לחשוף עצמו לנגיפים בתחבורה ציבורית, בקרבה ובמגע עם אנשים אחרים, הגם שצמצום פעולת התחבורה הציבורית בעת משבר מחזקת את הצורך ברכישה ושמירה מלאה על עצמאות.
מאידך, פגיעה כלכלית וערעור הבטחון האישי הכלכלי עשויים להביא לביקוש נרחב מבעבר לכלי רכב חשמליים/ היברידיים, כשחישוב עלויות האחזקה והשימוש מקבלים משמעות ניכרת: עלות מחזור טעינה ביתית של הסוללות ברכב חשמלי יכול להגיע ל- 15%-20% בעלות הבנזין או הסולר ברכב מקביל.
יצוין כי יבואני כלי רכב דו גלגליים מבשרים על עליות בביקוש בתקופת הקורונה, ולא רק ללקוחות שמנסים לצמצם עלויות אך להימנע משימוש בתחבורה ציבורית, אלא גם עקב הצורך הרב בשליחים, כשמובטלים טריים, פרי התקופה, מתפרנסים מכך.
כמו כן, נראה כי הביקוש לכלי רכב קטנים וקומפקטיים עלה, שכן הלקוח הישראלי מבין שבחלק גדול מהמקרים רכב גדול יותר הינו יקר יותר לרכישה ולתחזוקה, בזבזני יותר, מאבד יותר מערכו הנומינאלי ואינו נותן בהכרח תמורה מתאימה יותר, בשיקולי עלות-תועלת.
----
שוק הרכב עבר טלטלה עזה כמענה לצו חירום עולמי. ימים יגידו מה ממנה ישתרש וישנה את פני הענף, יחסי הכוחות וההתנהגות הצרכנית, ומה ממנה ייהפך לנחלת העבר, עם חלוף זעם.
