אלימות בקרב בני זוג החווים משבר הגירה
חוה אוסטרובסקי
בשנים האחרונות אנו עדים למעשי אלימות במשפחה ובעיקר למעשי רצח נשים על ידי בעליהן. מקריאה בעיתונות חלק ניכר ממעשיי האלימות הם בקרב זוגות עולים חדשים. לא ניתן להבין את מעשי האלימות וצריך להוקיע אותם מכל וכל. אבל ניתן לנתח מערכות זוגיות על רקע היות בני הזוג עולים חדשים, מהגרים והמשמעות שיש לכך על התא המשפחתי ככלל והזוגיות בפרט. מאמר זה אינו מתייחס לארץ המוצא אלא למשבר הגירה והשפעתו על המערכת המשפחתית.
הגירה היא תהליך אישי וחברתי של חשיפה לסביבה חברתית תרבותית חדשה המביאה לשינוי באורח החיים. יש הרואים בהגירה אירוע שלילי ומגדירים אותה כהלם תרבותי ויש הרואים בהגירה הזדמנות לצמיחה אישית וחברתית. יחד עם זאת, כולם מאוחדים בראיית ההגירה כאירוע של דחק או משבר כתוצאה משינוים פיזיים, חברתיים ותרבותיים (מושקוביץ, 1996).
תהליך ההגירה מוגדר כתהליך שינוי. כל תהליך שינוי טומן בחובו התארגנות מחדש.
ההגירה כרוכה בשינוי או הרס מערך התפקידים של הפרט שהותווה במהלך הסוציאליזציה התקינה בחברת המוצא שלו. בסביבה החברתית החדשה אמור העולה לרכוש לאחר תקופת "מוריטוריום" הסתגלותי, מערך תפקודי חדש, לבסס מחדש את הקשר בין דימויו העצמי לבין דימויו התפקידי ולהשיג סטטוס חברתי המעוגן במבנה החברתי הקיים. תהליך זה מבוסס על אינטראקציה מתמדת בין העולה לסביבתו החברתית (בר-יוסף, 1972).
ברינק וסאונדרס (בתוך איציקסון, 1992) מחלקים את תהליך ההסתגלות הנפשית הטיפוסית למהגרים לארבעה שלבים:
1. "ירח דבש"- שלב המאופיין באידיאליזציה של הארץ החדשה.
2. "השלב הדיכאוני"- בו מאופיינות תגובות המהגרים במצב רוח דיכאוני המלווה לעתים בגוון של חשדנות או עוינות.
3. "שלב ההסתגלות"- בשלב זה מוותר המהגר על חלק מהתנגדויותיו ומעמדותיו השליליות הרגשיות ומגיע להבנה מציאותית יותר של החברה החדשה.
4. שלב דחית התרבות המקורית– שבו מאמץ המהגר את התרבות החדשה, אינו מזדהה יותר עם התרבות ממנה בה ואף דוחה אותה (יש לציין שלא כל המהגרים עוברים שלב זה).
לעיתים ישנו יאוש מהמצב, חוסר אמון לגבי היכולת להשתלב במעגל העבודה ולעסוק במקצועות או בעיסוקים בהם עסקו בארצות המוצא. המערכות הממסדיות השונות נתפסות כמשהו חודרני, עויין אשר מאשים אותם על חוסר הסתגלותם החברתית. לעיתים תחושות החשדנות מלוות את בני הזוג שנים רבות על רקע סיפור חיים קשה של כל אחד מהם, אך אין ספק כי תחושות אילו התעצמו על רקע ההגירה הטומנת בחובה אבדן בסיס כלכלי, אבדן הזהות והסטטוס, אי וודאות, חוסר בטחון ופערים בתרבות ובחינוך (לשם, קינן, 1992).
