google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
top of page

נס הכלכלי של נגורנו קרבך – איך חבל מריבה של 150,000 תושבים מכלכל את עצמו? 
 
מאת צוות אקו 

 

נגורנו קרבך היא נס כלכלי. מדובר במדינה קטנה שלא זכתה להכרה רשמית מהעולם. היא עומדת במרכזו של סכסוך שקט בין שכנותיה, ארמניה ואזרבייג'ן. עד אמצע שנות ה-90, היא היתה שרויה בעיצומה של מלחמה. זהו אזור נידח, הררי, ללא יציאה לים, ושדה התעופה שלה מושבת מסיבות פוליטיות. ולבסוף – חיים בה 150 אלף איש בלבד. אז איך הישות הזו מצליחה להחזיק את עצמה, ואיך הכלכלה שלה צמחה כל כך מהר?

נתחיל בנתונים היבשים- ב- 1999, 5 שנים לאחר סיום מלחמת נגורנו קרבך, התל"ג היה 59 מיליון דולר, נמוך ב- 80% מהתל"ג בתקופת בריה"מ. ב- 2005 הוא כבר הגיע ל- 114 מיליון דולר, וב-2010- ל- 1.6 מיליארד דולר. במילים אחרות, התאוששותה של נגורנו קרבך מאז המלחמות של שנות ה- 90 היתה מהירה. בתקופות מסוימות, נגורנו קרבך אף היתה בצמיחה ריאלית של 60%!

כדי להבין את הסוד הכלכלי של המקום המעניין הזה, נציגת אקו ישבה עם קבוצה של עיתונאים מרחבי העולם לשיחה עם גריגורי מרטירוסיאן, מזכיר מדינת נגורנו קרבאך.

"אחד מהתחומים המתפתחים מהר הוא תחום התיירות", אומר מטירוסיאן, "מספר התיירים הזרים בנגורנו קרבך גדל בשנתיים האחרונות ב- 60%, עם יותר מ-20 אלף תיירים בשנה". לדבריו, לא היה קל להגיע למספרים האלה. "אזרבייג'ן עושה מאמצים רבים למנוע ממנו למכור מוצרים, וכשאנו רוצים להקים דוכנים בפסטיבלים וירידי תיירות בעולם, אנו מוצאים את עצמו חסומים". למרות זאת, בעשורים האחרונים נגורנו קרבך השתנתה מאזור מוכה מלחמה, לאזור שקט שמושך תרמילאים והרפתקנים, ולבסוף גם את חברות התיירות. אך התיירות, המתרכזת בעיקר בחודשי הקיץ, היא לא קרש ההצלה היחיד של נגורנו קרבך.

"אחד התחומים המשמעותיים כאן הוא האנרגיה ההידרואלקטרית", אומר מרטירוסיאן, "שנה שעברה ייצרנו 30 מיליון קילוואט, ואנו מתכוונים בשנים הבאות לייצא אנרגיה למדינות אחרות". עד לפני מספר שנים, רוב החשמל של נגורנו קרבך היה מגיע מארמניה, מה שחיזק את תלותה בירוואן. כעת, נגורנו קרבך מייצרת את החשמל שלה באופן עצמאי.

להמשך הכתבה

logo-eco (1) (1).png
bottom of page