החופש לצוות
ד"ר אלון קפלן, עו"ד
מבוא:
נושא הורשת נכסים נמצא לעתים קרובות בכותרות של עיתונים והמדיה. לעתים קרובות אנו קוראים על "מלחמות ירושה" המתנהלות בין בני משפחה-אחים תובעים אחים, הורים תובעים ילדיהם ובני זוג מתדיינים עם יתר בני המשפחה של המנוח. בדרך כלל ניתן להימנע מסכסוכים של ירושה אם דואגים להכין צוואה שתקבל תוקף משפטי בהליך הירושה –"צו קיום צוואה".
עיזבון וירושה בישראל כפופים לחוק הירושה. סעיף 2 לחוק קובע כי היורשים הם מי שנקבעו כיורשים על פי דין אלא אם המוריש קבע יורשים בצוואתו. החוק אינו קובע כל מגבלה על המוריש בבואו לעשות צוואה למעט הדרישה כי המוריש יהיה כשיר לעשות כן. בעניין זה קובע סעיף 26 לחוק כי "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה -בטלה."
חופש הציווי:
חופש הציווי הוא עיקרון יסוד בחוק הירושה בישראל. החוק קבע כי מי שעשה צוואה זכאי לבטל אותה או לשנות אותה בכל מועד שיבחר ומכל סיבה שהיא. חופש הציווי נידון ונקבע בפסק דין של השופט חשין:
"אם יש עקרון -תשתית-אם תרצו : עקרון על-במשפט הירושה, אין הוא אלא העיקרון המורנו כי אדם, כל אדם, קונה חופש לצוות מה ייעשה בעיזבונו ,והעיקרון הנגזר ממנו ולפיו מצווים החיים לקיים את דברי המת ורצונו. החופש לצוות והמצווה לקיים את רצון המת -שני עבריה של אותה מטבע-השניים כאחד נגזרים מכבוד האדם ומן האוטונומיה האישית הנגזרת מן הכבוד."
בעולם המשפט קיימות שתי שיטות עיקריות המתייחסות לחופש לצוות על הורשת נכסים. חוקי הירושה במדינות שונות קובעים כללים ברורים לגבי זכויות של יורשים לפי דין(הוראת חוק), אולם ניתנת למוריש הזכות לחרוג מכללי חוק הירושה ולהוריש את נכסיו כפי שיחפוץ. זאת ניתן לעשות בצוואה. נשאלת השאלה האם חפשי המוריש לקבוע בצוואתו מי יהיו יורשיו ולמי יוריש את נכסיו או שיש מגבלות בעניין?
כאמור לעיל בשיטת המשפט של ישראל קיים הכלל של חופש הצוואה וכלל זה קיים גם בשיטה האנגלו-אמריקאית. בשיטה זאת פרט למקרים חריגים הקבועים בחוק, ניתנת למוריש זכות לצוות כרצונו ולקבוע מי יהיו יורשיו גם אם לכאורה הוראותיו נוגדות "צדק" או הגיון. עם זאת קובע חוק הירושה כי יש לדאוג ליורשים קטינים או יורשים עם צרכים מיוחדים והם יהיו זכאים לקבל תמיכה כלכלית מהעיזבון.
בעניין זה ,סעיף 33 של החוק קובע כי כאשר בין היורשים יש קטין, פסול דין ואדם אחר שאינו יכול דרך קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, יחולו כללים לדאוג להם מתוך כספי העיזבון.
לעומת העיקרון של חופש לצוות בשיטת המשפט בישראל, קיימת שיטה אחרת בארצות הקרויות "קונטיננטליות" שבהן כלולות צרפת, גרמניה, ספרד, ומדינות אחרות ששיטת המשפט שלהן שונה משיטת המשפט האנגלו-אמריקאי.
השיטה הזאת מכונה: "ירושה כפויה" או "ירושה משוריינת".
ירושה כפויה
"ירושה כפויה" היא מושג משפטי הקיים במדינות שונות באירופה ונועד לשמור על זכויותיהם של בני משפחה מסוימים לרשת חלק מעיזבונו של אדם לאחר מותו. כללי הירושה הכפויה משתנים ממדינה למדינה, אך בדרך כלל מטרתם להבטיח שבני משפחה קרובים, כגון ילדים או בני זוג, יקבלו חלק מסוים מנכסי העיזבון של הנפטר, ללא קשר להוראות שנקבעו בצוואתו של המנוח.
היישום של כללי ירושה כפויה עשוי להשתנות בהתאם למדינה בה נמצא העיזבון.
להלן כמה כללים בנושא:
זכאות סטטוטורית: חוקי ירושה כפויה מציינים בדרך כלל מי הם בני משפחה הזכאים לחלק בעיזבון. בדרך כלל, ילדים נחשבים ליורשים כאלה, בעוד שבני זוג עשויים להיכלל או לא, תלוי במדינה. מדינות מסוימות מרחיבות ירושה כפויה לקרובים אחרים, כגון הורים או אחים.
חלק "משוריין": חוקי ירושה בכפייה מגדירים חלק משוריין, המכונה גם חלק חוקי או חובה. זהו החלק המינימלי בעיזבון שיש לשמור ליורשים הזכאים. גודל החלק השמור יכול להשתנות, אך לרוב מדובר באחוז קבוע מהעיזבון או בנכס מסוים מתוך העיזבון.
הגבלות על הורשה: חוקי ירושה הכפויה מגבילים בדרך כלל את יכולתו של אדם לנשל את יורשיו מעיזבונו. גם אם צוואה תנסה להדיר יורש או להפחית את חלקו, החוק עשוי להתערב כדי להגן על זכויותיהם. המוריש (העורך את הצוואה) נדרש לספק סיבה מוצדקת לביטול הירושה של יורש, כגון התנהגות בלתי הולמת חמורה או הזנחה של התחייבויות משפחתיות.
אכיפה משפטית: במדינות רבות באירופה, כללי ירושה כפויה נאכפים באופן פעיל על ידי המערכת המשפטית. אם יורש סבור שזכאותו החוקית הופרה, הוא יכול לערער על הצוואה או על חלוקת העיזבון בבית המשפט. בדיון שיתקיים יבחן בית המשפט את הנסיבות וייתכן שיתאים את החלוקה בהתאם לחוקי הירושה הכפויה.
התמודדות עם שתי השיטות הנ"ל נעשית מורכבת כאשר מדובר על ירושות שנכסי העיזבון שלהם נמצאים במדינות שונות. כדוגמא: עולה חדש מצרפת שעבר לגור בישראל ומחזיק בנכסים שונים בישראל ובצרפת. כללי הירושה שונים ונוצרים מצבים משפטים מסובכים כאשר יש התנגשות בין שתי שיטות המשפט.
משפט בינלאומי פרטי
חשוב לציין כי ברוב מדינות בעולם לצוואה יש "תוקף טריטוריאלי" בלבד וגם אם הצוואה תאושר בישראל יהיה צורך לאשר אותה שנית במדינה אחרת בה נמצאים חלק מנכסי העיזבון. להמחשה: לעתים יש צורך בהליכי ירושה או קיום צוואה כאשר המוריש הוא תושב חוץ או כאשר נכסי העיזבון של מנוח בישראל נמצאים מחוץ לישראל. בנושא זה יש מערכת של כללי משפט וקיימת אפשרות שכללי המשפט שיחולו על הצוואה בישראל(החופש לצוות) יהיו שונים במדינת חוץ בה נמצאים נכסים של העיזבון כגון צרפת ששם יחולו הכללים של ירושה כפויה .כללים אלה יוכלו להעניק זכויות ליורש שהודר מהצוואה שנעשתה בישראל.
סיכום
כאשר אדם מתכנן את חלוקת עזבונו בדרך של צוואה חשוב לבדוק את כללי הירושה והצוואה שיחולו על עזבונו במקום מושבו או במקום בו נמצאים נכסיו וחשוב שיתייעץ עם אנשי מקצוע כדי לפעול בדרך שתוכר בחוקים הרלבנטיים של מדינות שונות
עו"ד ד"ר אלון קפלן
מחבר הספר: נאמנות בישראל - הלכה למעשה,
הוצאת הלכות בע"מ, רחוב ז' בחשוון 6, רמת השרון 4722006,
להזמנות - טלפון: 03-5490545, דוא"ל dror@halachot.net, פקס: 03-5492687
