google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

האנוסים של משהד: סיפורה של קהילה יהודית שחיה חיים כפולים במשך 120 שנה
על ידי אושי דרמן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


בדרך הארוכה במונית מרוסיה, בדרכם לעיר הולדתו, הטיל בנימין זר את הפצצה: "כשנגיע למשהד", הוא אמר לשרה, ארוסתו הטריה, "אמי תיתן לך תליון, אותו תהיי חייבת לענוד, אחרת החיים שלנו יהיו בסכנה".

האפיזודה הזו התרחשה בשנות ה-1920. מספר חודשים לפני כן, אביו של בנימין, סוחר פרוות מהעיר משהד, אירן, בשם יעקב זר, התארח אצל הקהילה היהודית בעיר הרוסית מור (שבינתיים הספיקה כבר להימחק מהמפה) במסגרת עסקיו. לאחר תפילת ליל שבת, הבחין יעקב בנערה טובת מראה – שרה. בליבו גמלה החלטה – לבקש את ידה עבור בנו, בנימין.

אחרי היכרות קצרה, בנימין ושרה התארסו. אולם לשרה היה תנאי אחד לבעלה לעתיד – שייקח אותה "לירושלים הבנויה" במילותיה. בנימין הסכים אבל ביקש שלפני כן יעצרו בבית הוריו במשהד, ויחגגו שם את כניסתם בברית הנישואין.

יעקב זר, שנחשב לאחד היהודים העשירים במשהד, מימן לזוג הצעיר מונית, והשניים עשו את דרכם מרוסיה למשהד. במהלך הנסיעה, שנמשכה ימים רבים, בנימין גילה לשרה את הסוד הגדול של הקהילה היהודית במשהד.

תליון עם דמותה של פאטמה, בתו של מוחמד, משהד, איראן, שנות העשרים של המאה העשרים. פורצלן צבוע, זהב, אבני טורקיז, פנינים (באדיבות בנימין זר-דוידוב, אנו – מוזיאון העם היהודי)

אנחנו חוזרים כמעט מאה שנה אחורה. המקום: משהד. הזמן: י"ב בניסן תקצ"ט (1839), יומיים לפני ליל הסדר. רצה המקרה ובאותו יום ציינו במשהד את "יום העשורא" – היום בו נערף ראשו של האימאם חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד, ובנו של עלי, מייסד השיעה – אחד משני הזרמים המרכזיים בדת המוסלמית.

ובינתיים, בזמן שהמאמינים המוסלמים נוהרים למסגדים לרגל היום הקדוש, פונה אישה מהקהילה היהודית אל רופא אליל פרסי, שירפא אותה מצרעת שהתפשטה בידה. האחרון יועץ לה לטבול את ידה בדם של כלב ואכן אותה אישה ביקשה מנער מוסלמי מקומי שיהרוג עבורה כלב. לאחר המעשה פורץ ויכוח בין הנער לאישה על גובה התשלום. בעקבות הסכסוך הכספי, הנער הזועם מתחיל לרוץ ברחובות העיר, בעודו צועק בקול רם שהיהודים הרגו כלב, וקראו לו "חוסיין".

להמשך הכתבה

אושי דרמן.jpg
1300-1140x762.webp
museon.png