google-site-verification: googlef123004bcea29bff.html
 

 תכנון העתיד - האם אדם יכול להעניק מתנה לאַחֵר במועד שֶׁלְּאַחַר מותו של המעניק וכיצד?

עו"ד אביחי אהרונוף*

 

הוראות הדין מקנות לבעלים של זכות לבצע בה כל פעולה, אלא אם נאסרה לביצוע על פי דין. כך כדוגמה, בעלים של מקרקעין רשאי למכור או לתת במתנה, להשכיר, לתת משכנתא, זכות לזיקת הנאה או זכות קדימה. בעניין מתנה מגביל חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – "חוק הירושה"), וקובע, שמתנה שנותן אדם כך שהמקבל יהיה זכאי לה לאחר מותו, אינה תקפה אלא אם הקניית המתנה נעשתה בצוואה על פי חוק הירושה. החשש הוא, בין היתר, שאדם טרם פטירתו יעניק רכוש שלו לאחר, הענקה שתחול לאחר פטירתו, בהיסח הדעת וכאשר לא הבין את מלוא המשמעויות הנובעות מכך.

במקרה שהגיע לאחרונה לבית המשפט העליון נדון מקרה בו בני זוג נישאו בנישואים שניים (לכל אחד מהם) וערכו הסכם ממון, שאושר על ידי בית משפט ולאחר מכן ההסכם אף תוקן על ידם (ושוב אושר בבית המשפט). ההוראה הרלוונטית לענייננו התייחסה למקרקעין בהם הבעל רכש זכויות ולאחר מכן גם האשה רכשה זכויות והם היו בעלים במקרקעין יחד עם שותפים נוספים (להלן – "המקרקעין"). ההוראה קבעה בהסכם הממון המתוקן, כי הפירות מהמקרקעין (דמי השכירות) יגבו על ידי הבעל והאשה לחשבון משותף שיהיה של שניהם וככל שהבעל ימות לפני האשה תהיה האשה זכאית לכספים בחשבון המשותף וכן לכל ההכנסות הנובעות מהמקרקעין כל ימי חייה ולאחר פטירתה יועבר חלקה במקרקעין ליורשיה ואילו חלקו של הבעל במקרקעין יועבר ליורשיו.

הבעל הלך לעולמו והאשה דרשה לקבל את דמי השכירות בגין המקרקעין לכל ימי חייה כפי שנקבע בהסכם הממון. ילדיו של הבעל טענו, כי ההוראה הנזכרת לעיל בהסכם הממון הנה בבחינת מתנה שהוענקה לאשה, שהיא זכאית לה לאחר המוות של הבעל ומשלא נקבעה הוראה זאת בצוואה על פי חוק הירושה אין לתת לה תוקף.

בית המשפט העליון אישר, כי ההוראה שקבעו הצדדים בהסכם הממון תקפה ואינה סותרת את ההגבלה למתן נכסים כמתנות החל ממועד פטירתו של אדם, שלא במסגרת צוואה. ראשית, היות שלא מדובר ב"נכס" שהוקנה לאשה כ"מתנה" אלא מדובר בהוראה אחת שאינה עומדת לבדה אלא היא חלק מהסדרים שקבעו בני הזוג כיצד נכון לאזן את רכושם במקרה של פרידה. מבט על כל ההסדרים ועל הוראה זאת כחלק ממנה מוביל למסקנה, שאין מדובר במתנה. נוסף על כך, הענקת פירות המקרקעין לאשה החלה כבר בחיי בני הזוג ולכן גם אם היינו מביטים על ההוראה במנותק מההסדר היא איננה קובעת הסדר המעניק מתנה שתחולתה רק לאחר פטירתו של הבעל.

לאחר שהכריע בית המשפט העליון במקרה עבר לניתוח היחס שבין הוראות הסכם ממון לבין חוק הירושה.

כפי שכבר צוין, הנחת המוצא היא שבעליה של זכות רשאי לעשות בה כרצונו אלא אם הוגבלה זכותו בדין ולכן קבע בית המשפט העליון בעבר, שפגיעה בזכות בסיסית ויסודית זאת המאפשרת לבן הזוג לקבוע הוראות בהתייחס לרכושו, גם אם לאחר פטירתו, תיעשה בצמצום וזאת כדי למנוע פגיעה בחופש החוזים וביצירת הסכמי ממון בין בני זוג.

חשוב לציין, כי קיים אינטרס חברתי לכך שבני זוג יסדירו את רצונותיהם בהסכמי ממון. להזכיר, כי הסכם ממון נחתם רק בין בני זוג נשואים או שעומדים להינשא. בהסכם הממון קובעים בני הזוג את ההסדרים הכלכליים והרכושיים למקרה בו ייאלצו להיפרד והדבר מונע  מבני הזוג ומהסובבים אותם התדיינויות משפטיות רבות, עוגמת נפש וחוסר ודאות. כאשר הצדדים מגיעים לנוסח סופי של הסכם ממון הם נדרשים לאשרו בפני בית המשפט או בית הדין ולפני הנישואים ניתן גם לאשרו בפני נוטריון או רשם הנישואים. על מי שמאשר את הסכם הממון עליו חתמו בני הזוג לוודא שבני הזוג עשו זאת בהסכמה חופשית ומלאה ולאחר הבינו את משמעותו  של הסכם הממון ותוצאותיו. לכן, החזקה היא שאדם החותם על הסכם ממון הבין את הוראותיו ולא נקלע לכלל טעות או עשה זאת עקב לחץ פסול ומכאן המשקל הרב שניתן להוראותיו מול הוראות חוק הירושה, שהינן כלליות ונועדו להגן על אדם מפני פעולות שהוא עלול לעשות מתוך היסח הדעת או כאשר אינו מבין את מלוא משמעויות הפעולות. סיבה נוספת להעדפת הסכם הממון על הוראותיו הכלליות של חוק הירושה הינה שחוק יחסי ממון בין בני זוג הינו חוק מאוחר וספציפי שהוראותיו גוברות על הוראותיו של חוק הירושה, המוקדם לו והכללי.

כמו כן, חשוב לציין כי בימים אלה נערכים דיונים בעניין החלת תיקונים מקיפים בחוק הירושה שאחד מהם מתייחס להוראת סעיף 8 המתייחסת למתנה שתחולתה לאחר המוות והתיקון מבהיר, כי שהוראה זאת לא תחול על הסכמי ממון. כלומר, המחוקק מתכוון להבהיר בחוק הירושה, שהוראות המקנות מתנה לאחר הפטירה במסגרת הסכם ממון תקפות ושרירות.

כאשר נרצה להבין את המסקנות העולות מקריאה בין השורות של פסק הדין הרי שמעמדו של הממון חזק ואיתן ולכן הוא גובר על ההוראות הכלליות של חוק הירושה. מעבר לכך, לאור העלייה בשיעור הגירושים ונישואים בפרק ב' ו-ג' חשוב להסדיר את העניינים הכלכליים והרכושיים של בני הזוג בהסכם ממון למקרה בו יחליטו הצדדים על התרת הנישואים או שהדבר יקרה עקב פטירתו של אחד מבני הזוג. במקרים אלה הצורך לדאוג לבן הזוג הנותר בצד הצורך לדאוג לילדיהם של בני הזוג, שאינם תוצאה של הקשר בין בני הזוג ולעיתים קיים הצורך לדאוג לכך שזכויותיו של מי שהביא נכסים רבים לקשר יישמרו במועד סיומם וגם להבהיר לכל המעורבים מה היה רצון הצדדים מה שעשוי למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות.  ההסכם צריך להיות ברור ויכול לכלול הוראות המעניקות לבן/בת הזוג זכות מסוימת לאחר פטירתו חלף יורשיו וזאת במסגרת ההסדרים השונים שקובעים הצדדים בהתייחס לרכושם וככל שהדבר ייעשה בצורה נכונה יינתן תוקף להוראה זאת. כאשר מדובר בהוראה המדירה את בן הזוג לאחר פטירת בן הזוג האחר ההתייחסות שונה לחלוטין וחשוב להיוועץ בעניין זה עם עורך דין המתמחה בעריכת הסכמי ממון.

לפני סיום נזכיר, כי חשיבות הוראות הסכם הממון היא גם בכך שהן קובעות מהו הרכוש שבן הזוג הנפטר היה בעל זכויות בהם במועד פטירתו ומשכך הוא יכול להורישם לאחרים. הוראות הסכם הממון כמו גם הוראות צוואתו של אדם צריכות להיבחן מעת לעת במהלך השנים ולוודא  שהן משקפות את רצונותיו ומצבו של אותו אדם במיוחד כאשר הוא משנה את מצבו המשפחתי.

________________________________

 

* עו"ד אביחי אהרונוף מומחה בתחומי תכנון ההון המשפחתי למשפחות עתירות הון ומשפחות מן הישוב (הכולל: צוואות חכמות, ייפוי כח מתמשכים, נאמנויות, העברה בינדורית, נדל"ן ועוד) ובמשפט מסחרי (מקומי ובינלאומי) ומייצג חברות ציבוריות, פרטיות ויחידים.

פרטי התקשרות:www.aharonoff-law.com  טלפון: 050-7676715.

**החיבור נכתב בלשון זכר ואולם מתייחס לשני המינים.

***המידע המופיע למעלה אינו בגדר ייעוץ משפטי למקרה ספציפי או המלצה וכל מקרה דורש היוועצות בעורך דין.

אביחי אהרונוף.jpg