יעילות דיאטה דלת פחמימות במחקרים
בשנים האחרונות ישנו ויכוח תזונתי-מדעי ער לגבי יעילותן ובטיחותן של גישות תזונה המתבססות על הפחתה רבה של פחמימות מהתפריט. זה החל להתפרסם פחות או יותר סביב שנת 2000 עם ״דיאטת אטקינס״, ומאז הצטרפו דיאטות דומות עם שמות כמו ״פליאו״, ״קטוגנית״, ״דלת פחמימה״ וכדומה.
להערכתי כל העוסקים בתחום התזונה פוגשים אנשים שבעזרת גישות תזונה אלה ירדו במשקל והפחיתו את ערכי הסוכר שלהם, אולם המחקרים שבודקים את הנושא אינם משכנעים לחיוב או לשלילה. למחקרים אלה מגבלות רבות, אך יחד עם זה, נראה לי שיש מה ללמוד מ״מחקר-על״ (מטא-אנליזה) שפורסמה לאחרונה באחד מעיתוני הרפואה המובילים בעולם (BMJ).
תוצאות עיקריות לגבי יעילות תזונה דלת פחמימות מהמחקר
למען הנוחיות, סמנתי בצבע ירוק תוצאות שניתן להתייחס אליהן באופן כללי כבריאות-טובות, לעומת צבע אדום לתוצאות לא טובות. כל התוצאות מוצגות בהתייחסות לאלה שעשו דיאטה דלת פחמימות בהשוואה לאלה שלא עשו תזונה זו.
-
לאחר חצי שנה תועדה ירידה במשקל ובערכים הקשורים למדדי סוכר. בחלק מהמובנים, נצפתה אפילו נסיגה במחלת הסכרת.
-
לאחר שנה, כבר לא ניתן היה לראות הבדל במשקל ובערכי הסוכר. משמע, התועלות שתועדו בתחילת הדרך נעלמו. יש לציין שיתכן והסיבה לכך היא הקושי להתמיד בתוכנית התזונה.
-
לאחר שנה, תועדה ירידה באיכות החיים. החוקרים מציינים שמדובר בירידה בעלת משמעות קלינית, אך לא חזקה מבחינה סטטיסטית.
-
לאחר שנה, תועדה ירידה בערכי הכולסטרול ה״רע״. גם כאן, החוקרים מציינים שמדובר על הבדל בעל משמעות קלינית, אבל לא חזק דיו מבחינה סטטיסטית.
