הספר המביך שמאיר שלו ניסה להסתיר

את ספר הביכורים שלו מאיר שלו כמעט ונמנע מלהזכיר, ואולי היה מעדיף שנשכח. עיון בו חושף מדוע, אך במקביל מעלה פרצי צחוק רמים ומספק רמזים לכתיבתו העתידית הענפה

יעל אינגל

מאיר שלו בביתו (צילום: Yolene Haik מתוך ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית) והספר "משכב לצים" (כתב מאיר שלו, צייר אבנר כץ, דליה פלד מוציאים לאור, 1982).

"מַעֲשֶׂה נוֹרָא שֶׁאֵרַע בִּירוּשָׁלַיִם / בְּמַשְׁגִּיחַ כַּשְׁרוּת וְטַבָּחִית שֶׁחָרַת עַיִן / עַל בָּשָׂר וְחָלָב וְדִינֵי הַקְּעָרָה / וְכֵיצַד אֳכָלִין מוּס בְּעִיר הַבִּירָה."

"מַעֲשֶׂה נוֹרָא בִּכְבוֹד הַשּׁוֹפֵט / בְּעוֹרֶכֶת דִּין נִפְלָאָה וְנִפְלֵאת / אֵיךְ הַעֲלָמָה בְּשׁוֹפֵט חָשְׁקָה / וּמָה שֶׁאֵרַע עַל שֻׁלְחַן הַלִּשְׁכָּה."

כשקוראים את הציטוטים הללו, אפשר לחשוב שמדובר באיזה ספר זימה או סופר צללים. אי אפשר לנחש שהכותב הוא אותו אדם שיכתוב בעתיד כמה מהספרים האהובים ביותר בישראל. ספרי הילדים שכתב מאיר שלו היו מהאהובים והנפוצים בקרב הקהל הישראלי, והרומאנים הגדולים שכתב התמקדו בארץ, בעיקר בתקופת העלייה השנייה ותחילת ההתיישבות הציונית-עובדת.

הספר המצוטט כאן הוא "משכב לצים", ספרו הראשון והלא-מדובר של מאיר שלו. הוא יצא לאור בשנת 1982 בהוצאת דליה פלד, ואייר אותו הצייר המוכשר אבנר כץ, שהוסיף רובד הומוריסטי נוסף לכתיבה של שלו. מדובר בספר חצוף ונועז, שבאופן מפתיע – רבים לא שמעו עליו ולא פשוט למצוא עותק שלו כיום. בספריה הלאומית, כמובן, קיים עותק (חתום) של הספר.