חשיפה: ילדים עיטרו כדי חרס בממלכה סורית לפני 4500 שנה
טביעות האצבעות חושפות את היצירה של ילדים בשנת 2000 לפנה"ס
כל הורה תולה את הציורים שהילד.ה שלו מביא מהגן על המקרר וחושב לעצמו שמדובר בוון גוך הבא. אבל בתקופה העתיקה היו מי שניצלו זאת כדי להפוך את הילדים לעובדי הממלכה: ארכיאולוגים מאוניברסיטת תל אביב והמוזיאון הלאומי בקופנהגן ניתחו 450 כלי חרס שיוצרו בתל חמה, עיר-בת של ממלכת אבלה (Ebla), אחת החשובות בממלכות סוריה בתקופת הברונזה הקדומה (כ-4500 שנה לפני זמננו), ומצאו ששני שלישים מכלי החרס יוצרו על ידי ילדים, החל מגילאי שבע ושמונה. לצד עבודת הילדים לצרכי הממלכה, נמצאו גם עדויות ליצירה עצמאית של הילדים מחוץ למסגרת התעשייתית, דבר העשוי לרמוז על שימור ניצוץ הילדות גם בחברות עירוניות קדומות.
המחקר המפתיע נערך בהובלת ד"ר עקיבא סנדרס, עמית דן דוד לחקר העבר בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, בשיתוף עם חוקרים מהמוזיאון הלאומי של דנמרק. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Childhood in the Past.
כוח עבודה צעיר במיוחד
"המחקר שלנו מאפשר להציץ הצצה נדירה לחייהם של ילדים שחיו באזור ממלכת אבלה, אחת הממלכות העתיקות בעולם. אנחנו גילינו שבשיאה, בערך משנת 2400 ועד 2000 לפנה"ס, הערים המשויכות לממלכת אבלה החלו להסתמך על עבודת ילדים לייצור המוני ותעשייתי של כלי חרס. הילדים עבדו בסדנאות החל מגילאי שבע, והוכשרו במיוחד כדי ליצור גביעים אחידים ככל האפשר – ששימשו את הממלכה בחיי היומיום ובנשפים המלכותיים", מסביר ד"ר סנדרס.
כידוע, טביעות אצבעות של אדם אינן משתנות לאורך חייו. מסיבה זו ניתן להסיק בקירוב את גודל כף היד ממדידת צפיפות השוליים של טביעת האצבע, ומגודל כף היד להסיק בקירוב את גיל ומין האדם. כלי החרס מתל חמה, בגבולה הדרומי של ממלכת אבלה נחפרו בשנות ה-30 של המאה שעברה, ומאז הם שמורים במוזיאון הלאומי בדנמרק. מניתוח טביעות האצבעות של כלי החרס עולה שרובם יוצרו על ידי ילדים. בעיר חמה, שני שליש מכלי החרס יוצרו על ידי ילדים. השליש הנוסף יוצר על ידי גברים מבוגרים.
חרס שעוטר על ידי ילדים
להמשך הכתבה
