אורלי גולדמן, יועצת אירגונית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 




why, why, why  או איך הפך הסרטון של פרס לויראלי?
 
הנשיא לשעבר פרס, רצה בסך הכל לשלוח כמה מסרים לדור הצעיר. הוא לא תאר לעצמו שהסרטון שהכינה נכדתו, מיקה אלמוג, יקבל למעלה מחצי מליון צפיות תוך שבוע. מיקה, אשת תקשורת ותיקה, הצליחה "לתרגם" את מה שכתב פרס לשפת הצעירים.
 
מי מאיתנו לא נתקל בקושי תקשורתי עם הדור הצעיר? זה תופס אותנו בכל מקום. כקונים מול נותני שירות, כהורים מול ילדים מתבגרים, בעבודה מול עמיתים בצוות או בניהול כפיפים צעירים.
 
כיועצת אירגונית אני נתקלת לא מעט בסוגיות של תקשורת פנים אירגונית.
הנושא של תקשורת פותח מתוך התפיסה שככל שהעובד יודע ומבין את "התמונה הגדולה" (כלומר מה האירגון רוצה להשיג וכיצד הוא פועל להשיג זאת), עולה רמת המעורבות והמחוייבות שלו לטובת מטרות האירגון.
באירגונים גדולים קיים מערך שלם של בעלי תפקידים ואמצעי תקשורת על מנת להעביר לעובדים מידע על הנעשה באירגון ומסרים מההנהלה. למרות כל זאת באירגונים רבים קיימת תחושה של אי הצלחה מול שכבת העובדים הצעירים.
תקשורת מורכבת מאלמנטים רבים כגון תזמון, אמצעי התקשורת, תכנים ועוד. את כל אלה צריך להתאים לקהל שאמור לקלוט את המסר. תקשורת אפקטיבית, מצליחה ליצור תגובה אצל המאזין (או המתבונן), תגובה המתבטאת בשינוי התנהגותי או רגשי.
אחד המרכיבים החשובים הוא שפת המסר. בחירת המילים, שימוש חדש במילים ותיקות וביטויי הסלנג מצביעים גם על שינויים תרבותיים, ערכיים וחוקיים. "חולה עלייך" "את חופרת" "כמה לייקים" "איך הייתה הבת-מצווש" הם ביטויים שלא היו קיימים לפני עשור. גם המבצעים שהעובד פרס מציע בסרטון אם כקופאי ואם כמתדלק, הם חלק מהתרבות של הדור החדש. בין אם אנו אוהבים את זה ובין אם לא, המציאות מראה שאם לא נדע להתאים את השפה שלנו לקהל, לא נצליח בהעברת המסרים.
 
אז מיהו הקהל שלנו? זהו דור ה- Y, כינוי לצעירים שנולדו בעולם המערבי במהלך שנות ה-80 וה-90. מחקרים רבים הוכיחו שלדור הזה יש כמה מאפיינים משותפים:

 
  • דור שנולד וגדל יחד עם התפתחות האינטרנט, כלי התקשורת הטבעי שלו. הכל נמצא שם, מהיר ושטחי. מסכים ולייקים זהו תחום המומחיות שלו, כישורי שפה וקריאת ספרים לא כל כך.
  • דור שנולד בתקופת הגלובליזציה. הוא מחובר ונייד וחשוף למסרים גלובלים. הכל לכאורה פתוח לפניו ולכן הבחירה קשה ומבלבלת.
  • דור שגדל עם פילוסופית "הילד במרכז", מאד מרוכז בעצמו ומאוהב בעצמו (סלפי...). קשה לו להתבגר, לא מוטרד מהעתיד, לא בהכרח מחפש את העצמאות ונשאר עם ההורים עד לגיל מבוגר.
  • פעמים רבות מקבל את השכלתו בדרכים בלתי פורמליות (גוגל...) וגם אם הוא רוכש השכלה פורמלית זה לא מונע ממנו לתהות לאיזה כיוון ילך.
  • הוא מחליף מקצועות ומקומות עבודה לבקרים כי משעמם לו, כי הוא רוצה גם זמן לעצמו, כי קריירה מקבלת צורות שונות ומשונות.
 
מה כל זאת אומר עבורנו? בחרתי בארבעה טיפים עיקריים לתקשורת אפקטיבית עם הדור הצעיר:

 
  • Keep it short and simple (KISS) – העבירו את המסרים שתרצו בקצרה ובפשטות. מצגות ארוכות או נאומים מייגעים עם מילים מפוצצות לא ישיגו את המטרה.
  • מסרים בגובה העינים – סיסמאות לא עובדות. חשוב לזקק את המסר ולהעביר אותו כמה פעמים באופן ישיר וברור. ראו לדוגמא את הירידה הדרמטית בפופולריות של שר האוצר יאיר לפיד בקרב הדור הצעיר בעקבות נאומיו חוצבי הלהבות שאינם מגובים בעשיה בשטח.
  • תוכן אקטואלי – תדברו איתם על דברים שהם לא רוצים לפספס. אם זה כבר "Old news" (כלומר כולם כבר יודעים) אז חבל על הטרחה. אחת הטעויות שאירגונים עושים היא לקיים שיחת ועידה עם המנכ"ל אחרי שבמסדרונות השמועות כבר רצות מזה שבוע.
  • שפה אקטואלית – הכניסו איזה אלמנט שישקף את הקשר שלכם וההבנה לתרבות הדור הצעיר. זה יכול להיות סירטון פופולרי, מילה רלוונטית או סתם התייחסות לאירוע/תכנית פופולרית. כאשר אובמה ביקר בארץ הוא לא שכח להזכיר בנאומו את התכנית "ארץ נהדרת" וכך הראה לקהל הצעיר שהוא מבין את התרבות וההומור המקומי.
 
אני מזמינה אתכם לנסות את העקרונות האלה לא רק בעבודה אלא גם בבית.
בלינק הבא (https://www.youtube.com/watch?v=pN0Y2EZuvTU ) יש הורה שהתייאש מלדבר והוא העביר את המסר לילדים שלו בסרטון קצר.
ואם חשבתם שהדור הזה בעייתי חכו לדור הבא המכונה דור ה- Z ..........


 
 
 
 
 











אורלי גולדמן, יועצת אירגונית 058-6665
105 orgold1213@gmail.com