תפסיקו לשקר. גם לא שקרים לבנים

יהודית כץ








 






״מתוך הפרדוקסים הרבים בחיינו - אולי זה המוזר ביותר: אנחנו מתנהגים בצורה שבוודאות תפגע באושר שלנו. אנו נושאים את עצמינו אל עבר חרטה, אשמה ואכזבה. אין מקום בו אנחנו כל כך פוגעים בעצמינו כמו בשקרים שאנו בוחרים לספר לאנשים אחרים. שקרים הם הדרך שבה אנחנו יוצרים כאוס בחיינו.״

 

כך חוקר המוח המפורסם, סם האריס פותח את ספרו המרתק "שקרים"

 


















האם זו טעות לשקר?

רובינו נסכים שמוטב לנו לא לשקר אך באותה נשימה, בנסיבות מסוימות, ישנה הצדקה לכך. במיוחד כשמדובר בשקרים קטנים, לבנים ולא מזיקים. האומנם?

האריס טוען כי כל שקר, אפילו שקר קטן לכאורה, מזיק בצורה מיותרת למערכות היחסים שלנו ולאמון שאנחנו מקבלים מאחרים. כלומר, אם נבחר לומר אמת, נוכל למנוע סבל רב לנו וליקירנו.

שקרים מחלחלים גם לפיתוח העצמי שלנו, שכן בחירה באורך חיים המאפשר שקר מאפשר גם התעלמות מהעימותים שלנו עם המציאות. מבלי שנתעמת עם המציאות, כיצד נוכל להשתפר ולשפר את חיינו?

על פי מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, הערכה עצמית הינה "תוצר לוואי" של התמודדות עם אתגרי המציאות. מאוד אינטואיטיבי להסיק כי הצלחה באתגר תוביל להעלאת ההערכה החיובית. אך על פי סליגמן גם אם אובייקטיבית האתגר לא נפתר בצורה חיובית, הוא יקנה התמודדות חיובית. משמע, ככל שנפעל במציאות נתמודד עם יותר אתגרים, ההערכה העצמית שלנו תגדל ונוכל להתפתח כבני אדם ואם נקפיד לומר אמת לחברינו נוכל לתרום לפיתוח העצמי שלהם.

 

מהו שקר?

כל שקר הוא הטעייה אך לא כל הטעייה היא שקר.

סם האריס מעמת אותנו עם המשפט הזה באמצעות שתי דוגמאות:

1. בעודנו מהרהרים באישה מאופרת בקפידה, ברור לנו כי היא מטעה לגבי המראה שלה, אך לא נחשוב כי היא משקרת.

2. כאשר מכר או חבר שואל לשלומנו, רובנו נענה שהכל בסדר, זוהי תשובה אוטומטית אך לאו דווקא כנה. אמרה זו, על אף שאינה משקפת את המציאות במדויק, לא תיתפס כשקר שכן לא מצופה מאתנו להרחיב במילים ולפרט את כל מכאובי ליבנו.   

 
אנחנו משקרים כשאנחנו מאמינים בדבר אחד ומתקשרים דבר אחר. אנשים משקרים כדי שאחרים יאמצו אמונות שאינן נכונות. אנחנו עושים את זה כדי להימנע ממבוכה, להגזים הצלחה ולטשטש טעויות. וכמובן, רובנו משקרים מפני שאנחנו חסים על הרגשות של חברינו ולא רוצים לפגוע בהם.

למשל תדמיינו שהבאתם לחבר כמתנת יום הולדת, מתנה שקבלתם פעם ולא רציתם. המתנה משמחת את החבר והוא אפילו שואל בהתלהבות מהיכן נרכשה המתנה. שאלת החבר מפתיעה אתכם ובגמגום מהסס תסתירו את האמת הלא אטרקטיבית ותגידו שהמתנה נרכשה מהקניון, החבר יחייך ואתם תנשמו לרווחה. אך כמה דקות לאחר מכן חברה נוספת רואה את המתנה ושואלת בתמימות, "זו לא המתנה שאז קיבלת ולא רצית?"

כך, האמון בחברות התערער, המבוכה שלכם מתעצמת ולאמת הלא אטרקטיבית מצטרפת אמת נוספת שמשפיעה על כל תחומי חייכם: כשזה יתאים לצרכים שלכם - אתם תשקרו.

להמשך הכתבה