המירוץ אל הדירה

יורם לביאנט, עתידות לכלכלת המשפחה












אחד האתגרים בבלוג שלי הוא כיצד לכתוב בצורה פשוטה על נושאים מורכבים. הפוסט להלן מאתגר מבחינה זו.

בכלכלת המשפחה נושא הדיור הוא אולי האבן הכבדה ביותר הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית. הבית עונה על אחד מהצרכים הבסיסיים של האדם – מחסה. מצד אחד צורך בסיסי ומצד שני נטל כלכלי גדול המלווה את המשפחה שנים רבות. זה כשלעצמו מחייב חשיבה אסטרטגית כלכלית משפחתית אשר לא תמיד נעשית בצורה נכונה. בנוסף, בשנים האחרונות גדלה האבן הזו לממדים חסרי תקדים. ב 1988 נדרשו כ 50 משכורות ממוצעות לרכישת דירה ממוצעת ואילו ב 2015 כ 150. במילים אחרות, כמות המאמץ שסיפקה למשפחה מחסה בשנות ה-80 מספיקה לקיר וחצי בימינו. זו קפיצה דרמטית וההשלכה שלה על כלכלת המשפחה ויציבותה משמעותית מאד.


מקור: המכון הישראלי לתכנון כלכלי
 












מקור: משרד השיכון

















הסיבות לכך מגוונות ומפורטות בלא מעט דוחות ביקורת ומחקר כמו אלו של מבקר המדינה [1], המרכז הישראלי לתכנון [2], משרד הבינוי והשיכון [3], ארגון ה OECD [4] ועוד. במשפט אחד, הצטבר לו פער של היצע מועט ביחס לביקוש גובר בשילוב עם שליטה מלאה של הממשלה על הקרקעות ושימושן ובשילוב עם בירוקרטיה אימתנית הגורמת לתהליכי תכנון ואישור בניה להמשך עד אין קץ. הנה, הצלחתי לסכם במשפט אחד (למרות שיש עוד כמה סיבות).


להמשך הכתבה