קשות אבל פחות

מאת ענת מזרחי











אם המחקרים שמובילה פרופ' שולמית מיכאלי יתקדמו כמתוכנן, בעוד כעשור ייכנס לשימוש טיפול מהפכני במחלת הסרטן. הטיפול המבוסס על "השתקת" גנים עשוי להפוך את הסרטן למחלה שאפשר לחיות איתה
 
פרופ' שולמית מיכאלי, דיקנית הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן וראש החטיבה למדעי החיים והרפואה בקרן הלאומית למדע ISF, היא אישה אופטימית. אם המחקרים שהיא עומדת בראשם יתקדמו בקצב המתוכנן, בעוד כעשור ייכנס לשימוש טיפול חדשני ומהפכני במחלת הסרטן, טיפול המבוסס על "השתקת" גנים; אם יצליח, יהפוך את הסרטן למחלה שאפשר לחיות איתה. זאת ועוד, יהיה אפשר ליישם טיפול הממגר מחלות טפיליות קשות, ובהן "שושנת יריחו", מחלה הנפוצה בישראל.
 
השתקת גן הסרטן
"אפשר להגדיר את הסרטן כסוג של מגפה", אומרת פרופ' מיכאלי, "אנחנו חשופים לחומרי הדברה וחומרים אחרים, המשתחררים לסביבה ומזהמים את המזון. חומרים אלו מעוררים מוטציות, שבסופו של תהליך גורמים להופעת הסרטן". גורם נוסף המשפיע על התפשטות המחלה הוא התארכות תוחלת החיים: "לאנשים שחיים יותר יש סיכוי גדול יותר להיחשף לחומרים מסרטנים. בנוסף, כשמזדקנים, יכולת הגוף לתקן שגיאות שנגרמות על ידי המוטציות יורדת, ולכן יש עלייה במספר מקרי הסרטן".
בשנים האחרונות עוסק המחקר של פרופ' מיכאלי בייצור ננו חלקיקים להשתקה של גנים, כדי למגר תאים סרטניים, כמו סרטן הלבלב, שאין לו  בינתיים מענה רפואי. כך גם באשר לסרטן הריאה האלים. קבוצת המחקר שהיא מובילה הייתה מהראשונות שטענו והוכיחו כי תהליך השתקת הגנים אינו מתרחש רק בציטופלזמה של התא, אלא גם בגרעין. קבוצת המחקר אף רשמה על כך פטנט. פריצת הדרך המדעית הזו היא שעשויה להוביל להשתקתו של גן המקודד ל-telomerase  RNA, הפעיל מאוד בתאים סרטניים ואחראי ליכולתם להכפלה והתחלקות אינסופית.
קבוצת המחקר של פרופ' מיכאלי וצוות מחקר במחלקה לכימיה בבר-אילן בראשותו של פרופ' משה ללוש, מפתחים יחד נשָאים ננו מטריים שיוזרקו לגוף, יגיעו לגידולים וישתיקו את תאי הסרטן. פרופ' מיכאלי: "עשינו ניסויים בעכברים ויש לנו עדויות לכניסה של החלקיקים האלה לתוך גידולים סרטניים והשתקה של גנים בתוך הגידולים. העבודה בתרביות הסתיימה והוכחה, והשלב הבא והחשוב הוא ניסוי היתכנות בעכברים. להרגשתנו אנו מתקדמים בהצלחה להשגת המטרה". מענקי מחקר של משרד התעשייה והמסחר הישראלי ושל האיחוד האירופי תומכים במחקר החשוב.  
 
חיסול ממוקד
לפיתוח הנשאים יש מטרה נוספת: שיפור תהליך האבחון והטיפול במחלה. "אנחנו מייצרים חלקיקי ברזל שעליהם אנחנו קושרים פולימרים ועליהם קושרים את ה-RNA", מסבירה פרופ' מיכאלי, "את החלקיקים האלה אפשר לראות ב-MRI, ולכן הם מסייעים בזיהוי ובאבחון".
פרופ' מיכאלי מדגישה את יתרון השיטה החדשה לעומת טיפולי הכימותרפיה הנהוגים כיום:  "התרופות הכימותרפיות אינן  מבדילות בין תא סרטני ותא רגיל. הכוונה שלנו היא לפתח טיפול סלקטיבי, שיחסל רק את התאים הסרטניים ולא תאים רגילים. בנוסף, אנחנו רוצים להשתיק את  הגנים  בסגנון רפואה מותאמת אישית כלומר רק את המוטנט אך לא את הגן הנורמאלי".
ההתקדמות ניכרת, אומרת פרופ' מיכאלי, וכבר כיום "יש כמה סוגי סרטן שאפשר להגדירם כמחלה כרונית ולא כמחלה סופנית. התמותה מסרטן השד ירדה, בזכות טיפולים טובים יותר. גם לסרטן המלנומה יש טיפולים חדשניים המחזיקים אנשים בחיים. יש פריצות דרך, אבל פריצת הדרך הגדולה תהיה השילוב בין כמה אופני טיפול, וזה נכון גם לגבי מחלות זיהומיות כמו האיידס. תוך שנה, קרוב לוודאי, נדע עד כמה הפיתוח מבטיח ואם אכן הגישה החדשה תוכל להתאים לחיסול סרטן בצורה סלקטיבית".
פרופ' מיכאלי, מהמדענים המובילים בישראל, הקדישה את הקריירה האקדמית שלה לתחום המיקרוביולוגיה ועבודותיה מתמקדות בעיקר בחקר תהליכים מטאבוליים בחיידקים ובתחום הפרזיטולוגיה המולקולארית, תוך הדגשת חשיבות  מולקולת ה-RNA כגורם בקרה מרכזי בתאים. במשך שנים חקרה מחלות זיהומיות וטפיליות והתמחתה במחלת לישמניה - "שושנת יריחו" - המופצת באמצעות עקיצת  זבוב החול (הזבוב פעיל בישראל בעיקר בדרום הנגב ובשומרון). העקיצה מחדירה את הטפיל לגוף האדם וגורמת לזיהומים שאי אפשר לרפא בעזרת אנטיביוטיקה. לדברי פרופ' מיכאלי, "בנוסף לזיהום הטפילי, בדרך כלל מתפתח גם זיהום חיידקי שמצריך אשפוז והזרקה של תרופה לדם. הבעיה היא, שהטפילים דומים מאוד לתאים של בני האדם, ולכן הדברתם דורשת מסלולי טיפול מבחינים. המחקר שלי מצא שאם אנחנו פוגעים בשינוע של חלבונים בתוך התא של הטפיל, מופעלת מערכת שמעודדת אותו 'להתאבד' בתהליך של מוות תאי מתוכנן. על בסיס תוצאות אלה", מבשרת פרופ' מיכאלי, "אפשר יהיה בקרוב לפתח תרופה לטיפול במחלה זו".  
 
פרופ' מיכאלי מדגישה שהמפתח להצלחתם של מחקרים במדעי החיים והרפואה מצוי בשיתוף פעולה בין-תחומי. "למשל, העבודה שלנו על הננו-נשאים מבוססת על שיתוף פעולה עם מעבדת כימיה שמתמחתה באפיון, בבדיקה ובייצור של ננו-חלקיקים. או, למשל, שיתוף פעולה עם מדעי המחשב, לצורך מדידות ועיבוד נתונים".
פרופ' מיכאלי מאמינה גדולה ביכולתם של מדעי החיים למצוא את הדרך למיגור מגפת הסרטן ומחלות אחרות: "אילולי הייתי אופטימית, לא הייתי בוחרת במקצוע הזה. אני אוהבת את המקצוע שלי ומאמינה ביכולותיו לשנות ולשפר. מאז היותי תלמידה ועד עצם היום הזה אני נפעמת בכל פעם מחדש ואסירת תודה על כך שאני חוקרת ויכולה להגיע לכל הדברים הנפלאים האלה וגם לחנך דורות של תלמידים".
 
 
 
פרופ' מיכאלי: "התרופות הכימותרפיות אינן  מבדילות בין תא סרטני ותא רגיל. הכוונה שלנו היא לפתח טיפול סלקטיבי, שיחסל רק את התאים הסרטניים. בנוסף, אנחנו רוצים להשתיק את  הגנים בסגנון רפואה מותאמת אישית"
 
"המחקר שלי העוסק במחלת שושנת יריחו מצא שאם אנחנו פוגעים בשינוע של חלבונים בתוך הטפיל, מופעלת מערכת שמעודדת אותו 'להתאבד'.  על בסיס תוצאות אלה אפשר יהיה בקרוב לפתח תרופה למחלה זו".