על העתיד של ממשקי המחשב
רן לוי 













כשאומרים על מישהו שהוא 'עובד מול המחשב', התמונה המצטיירת היא של אדם היושב מול מסך, ידיו על העכבר והמקלדת. שיטת עבודה זו היא המקובלת ביותר בשלושים השנים האחרונות, וללא ספק מצטיינת בנוחות ויעילות. אבל המאזינים הותיקים יותר ודאי זוכרים שלא תמיד היו כך פני הדברים: עד לא מכבר העבודה מול המחשב התנהלה בעזרת מקלדת בלבד, ולפני כן- באמצעות כרטיסיות מנוקבות.

אם כן, אין שום סיבה להאמין שהעכבר והמקלדת ישלטו לנצח על ממלכת ממשקי המחשב: כפי שהם עצמם החליפו את הכרטיסיות, סביר להניח שהמצאה טובה, נוחה ויעילה יותר תחליף אותם בעתיד. למעשה, כבר היום אנחנו נתקלים פה ושם במחשבים שכמעט כל האינטראקציה עימם מתבצעת באמצעות מגע בלבד- האייפון של אפל הוא דוגמא בולטת. בפרק זה נסקור כמה מן הממשקים העתידיים בין אדם ומחשב: כולם נחשבים לבלתי שגרתיים וחדשניים בימינו, אבל ייתכן שבעתיד יהיו בני בית בכל משרד וחדר עבודה.

 

ישנם בעלי מקצוע רבים הזקוקים מאוד למחשב לצידם- אבל אינם יכולים להרשות לעצמם את המותרות שבישיבה על כסא מול שולחן מרווח. מנתחים וחיילים הם דוגמאות טובות: על אף שהם עושים פעולה הפוכה- החייל מפרק והמנתח מרכיב בחזרה- בשני המקרים השימוש במחשב היה מייעל מאוד את העניינים. אבל אופי העבודה של חייל וכירורג אינו מאפשר להם לעשות שימוש אינטנסיבי במחשב: שניהם חייבים להיות ממוקדים מאוד במטרה שלפניהם ולא במסך, ושתי הידיים עסוקות בעבודה השוטפת ואינן פנויות לתפעול המחשב.

עבורם, ועבור מקצועות רבים בעלי מאפיינים דומים, 'מחשב לביש' הוא הפתרון הרצוי. זהו מחשב שניתן לשאת אותו על הגוף בכל עת, והשימוש בו אינו דורש ריכוז רב או התעסקות ידנית. הצורך הזה ברור מזה זמן רב, וניסיונות רבים לפתח מחשב לביש נעשו לאורך השנים. הניסיון הראשון היה בשנות השישים, בלאס וגאס. לא, אין מכון מחקר טכנולוגי מתקדם בלאס וגאס- אבל יש משהו לא פחות טוב: כסף, והרבה ממנו.

להמשך הכתבה