נפלאות המיקרוביום 

ד"ר עמרי קורן












בגוף האדם חיים כמאה טריליון חיידקים המכונים מיקרוביום. רבים מהם אינם מזיקים, ולהפך: אפילו תורמים לבריאות הגוף והנפש. ד"ר עמרי קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל הוא אחד החוקרים הבולטים של המיקרוביום, תחום מחקר צעיר המסתמן בעולם הרפואה כבעל פוטנציאל לתגליות פורצות דרך

 
"החיידקים מצויים בכל מקום בגופנו", מסביר ד"ר קורן, "על העור, בפה, באברי המין וכמובן במערכת העיכול. בכל איבר חיות זו לצד זו אוכלוסיות שונות שמשפיעות עלינו באופן שונה, ובסך הכול יש אלפי זנים. זהו יקום שלם, שבצדק זכה לכינוי משלו - מיקרוביום. התאהבתי בנושא כבר בקורס מיקרוביולוגיה בלימודים לתואר ראשון. אגב, כשהתחלתי לעסוק בתחום, המילה 'מיקרוביום' טרם הומצאה".


בעבודת הדוקטורט שלו חקר ד"ר קורן את תופעת ההלבנה הפוגעת באלמוגים. "בכל אלמוג מתקיימות שלוש ממלכות מקבילות: תאי האלמוג עצמו, שכבת האצות שעוטפת ומזינה אותו, ואוכלוסיית החיידקים שחיה בתוכה. ידענו שההלבנה קשורה להתחממות האוקיינוסים, אך לא הבנו כיצד. גילינו שהאחראים הם חיידקים שהפכו תוקפניים כתגובה הישרדותית לעלייה בטמפרטורה. 


"להפתעתנו, במהלך המחקר התברר שחלק מהאלמוגים לא חלו יותר. הם פיתחו עמידות לחיידקים באמצעות גיוס חיידקים טובים. באותו הזמן החלו גם להתפרסם מחקרים על הקשר בין המיקרוביום ותהליך ההשמנה. הבנתי שקורה פה משהו גדול. עד אז המדע הסתכל על חיידקים כפרטים – וכבעיה, ואילו אני שאפתי לראות אותם כאוכלוסייה - וכפתרון".


במחקר בנושא ההשמנה נבדקו עכברים שגדלו בסביבה סטרילית ובמערכת העיכול שלהם הושתלה צואה של עכברים בעלי מוטציה להשמנה, ובלעדיה. העכברים, כולם בעלי אותו מטען גנטי, שמנו או רזו בהתאם.


"השתלת צואה נחשבת היום המילה האחרונה ברפואה המערבית ואפילו זכתה לאישור ה-FDA", מחייך ד"ר קורן, "בסין היא מוּכּרת כבר מהמאה הרביעית. גם באירופה היא נפוצה מאות שנים בקרב וטרינרים. הרעיון הוא להניע תהליכים פיזיולוגיים באמצעות שינוי הרכב אוכלוסיית החיידקים בגוף".


עבודת הפוסט-דוקטורט של ד"ר קורן עוסקת בהשמנה "בריאה", המופיעה אצל נשים בהיריון וממנה קל יחסית להיפטר, לעומת השמנה "לא בריאה". המחקר גילה כי למרות הדמיון הרב בין הסימפטומים, הגוף מגיב בשני המקרים אחרת. ההשערה היא שאצל אישה הרה הגוף משנה בדרך כלשהי את אוכלוסיית החיידקים.


"כיום ד״ר קורן עורך מחקר המשך, בשיתוף בית החולים בילינסון, היכול לסייע באיתור מוקדם ובמניעת סיבוכים כגון סוכרת ורעלת היריון", מסביר ד"ר קורן, "ייתכן שבעתיד נוכל לחזות כבר בשליש הראשון של ההיריון אם האישה מועדת לסיבוכים".

להמשך הכתבה