ניתוקים והתנתקויות רגשיות במשפחה
חוה אוסטרובסקי 












הדימוי שיש למרבית האנשים אודות משפחה הינו שהמשפחה היא מקור תמיכה, חום ואהבה, היושבת סביב ארוחה משפחתית באווירה חיובית ומחוייכת. אלא שבמשפחות רבות קיימים ניתוקים בין חלק מבני המשפחה, ניתוקים העלולים להימשך משך שנים ארוכות וכאלה שלא מתאחדים לעולם. כמטפלת אני מכירה לא מעט ניתוקים המתקיימים בין הורים לילדיהם, ילד להורה (אחד או שניהם), אחים, חמות לכלה וכל הרכב משפחתי אחר שמעלים על הדעת.

ניתוק ומנותקות רגשית (cut-off )מתארים את הדרך בה אנשים מתמודדים עם חוסר יכולתם להרגיש אישיות נפרדת, בפני עצמה. המושג " נפרדות (דיפרנציאציה) של העצמי" מתבסס על תאורית המערכות של Bowen ומסביר את קשייו ונטיותיו של האדם, לשמור על שאיפתו לאוטונומיה ונפרדות מצד אחד, לבין שאיפתו לקרבה ואינטימיות במסגרת יחסיו עם אנשים משמעותיים, כשאמור להישמר איזון יחסי בין שני רבדים אלה. ברמה הבינאישית מדובר ביכולת לעשות אבחנה בין "אני" לבין שאר חברי המשפחה באמצעות גבולות ברורים.
ניתוק עשוי לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות: ניתוק פיזי, ריגשי, התרחקות מהמשפחה הגרעינית, ממקור האיום והחרדה. אחרים יוצרים ריחוק נפשי על ידי הימנעות מקשר, משיחות אישיות או בידוד עצמם באמצעות נוכחותם של אנשים אחרים בכל מפגש עם בן המשפחה. יש החווים את המשפחה, או אחד החברים בה, ככאלה הגורמים כאב, סבל ותחושת חוסר אונים וערך.

רמת נפרדות (דיפרנציאציה) נמוכה אצל בני אדם, גורמות לקושי להבחין בין "אני" לבין "אנחנו". מרגישים ש"נבלעים" על ידי האחר, שאין להם יכולת להיות "אני", מבלי להתרחק ולהתנתק. לכן, כדי לשמור על איזון רגשי, ישאפו לריחוק, התרחקות והסתגרות רגשיים, כדי לא להיפגע מבני משפחה הנחווים על ידם כמסוגלים לגרום וכגורמים לכאב. Cut-off רגשי הוא מנגנון הגנה, שיש לו ביטויים שונים. ישנן משפחות בהן כולם יודעים הכל על כולם, מעורבים בכל, מתערבים ומתערבבים כל הזמן. כאשר עולה דאגה, ביקורת, חרדה וכו' – כולם מעורבים בו זמנית ואין פרט במשפחה המסוגל לחשוב באופן עצמאי, הופכים למארג אחד בלתי נפרד. כדי לא לחוות את העוצמות, הם מתרחקים ומתנתקים.


להמשך הכתבה