שם המשחק – משחקי לוח קדומים בארץ-ישראל 

מיכאל סבן 












משחקי לוח הם מן המשחקים הנפוצים והשכיחים בעולם, כמעט ואין בנמצא אדם שלא נטל חלק במשחק לוח זה או אחר. ניתן לאפיינם  כמשחקי מסע לשני מתחרים ויותר, האמורים להניע אבני משחק על-גבי לוח מוגדר, מנקודת התחלה לנקודת סיום. תחת הגדרה זו מאוגדים היום אלפי משחקים, כל תרבות ומשחקיה האופייניים, חלקם דורשים מיומנות ואסטרטגית חשיבה, חלקם משחקי מזל וחלקם משלבים את שני התחומים.

 

פונקציונאלית ניתן לסווגם לארבע משפחות גדולות:

◦משחקי מזל (דוגמת השש-בש והסנת)


◦משחקי הצבה (דוגמת האיקס עיגול והטחנה)


◦משחקי מלחמה (דוגמת השחמט והדמקה)


◦משחקי מנקלה



מספר משחקים פרצו את "גבולות הזמן והמרחב  הגיאוגרפי – תרבותי", הם נפוצים ומשוחקים ברחבי העולם מזה מאות שנים. תופעה זו התעצמה במהלך המאה העשרים עם הפיכתו של העולם "לכפר גלובאלי".



תמונה דומה עולה גם מתוך הממצאים והשרידים הארכיאולוגים. לוחות משחק, אבני משחק, מקלות ועצמות הטלה, אסטרגלים וקוביות, נמצאו בכל רחבי המזרח הקדמון. הממצאים שנחשפו מלמדים שהם היו נהוגים לפחות מן האלף השביעי לפני-הספירה. העדויות שבידנו אינן מאפשרות שחזור מלא של עולם משחקי הלוח ואולם הנתונים שהצטברו מאפשרים לעמוד על התפקיד החשוב  שהם נטלו  בחיי היומיום  ובחיי הרוח, של האדם בימי קדם. יש בידנו להצביע על חלק מהמשחקים השכיחים לתקופתם, לעמוד על תפוצתם הגיאוגרפית ועל דגם השימוש בהם – חוקי המשחק, מי נטל בהם חלק, מדוע, מתי והיכן שחקו בהם.

 

מגוון הלוחות וכלי המשחק שנחשפו – לוחות וכלי משחק מפוארים עשויים שנהב, עצם, בהט,  לצד לוחות פשוטים שעוצבו ברישול  על-גבי אבני שדה, משטחי סלע, מרצפות  – מעידים כי כל שכבות האוכלוסייה נטלו בהם חלק, מלכים, אצילים ופשוטי עם. לצד לוחות משחק "פרטיים" שנחשפו בארמונות, בתי מגורים ומכלולי קבורה, לוחות רבים נחשפו באזורי התקהלות ציבוריים: שער העיר, רחובות, חוצות ושווקים מרכזים, מקדשים, בתי-מרחץ, חניונים ותחנות דרכים, בארות ובורות מים, בתי בד, גתות וטחנות קמח. 


דומה שתפוצתם הגדולה נובעת גם "מפשטותם" ומהיותם שווים וזמינים לכל נפש: 

להמשך הכתבה