מרבה נכסים מרבה דאגה?  מלחמתה של רשות המיסים בישראל בהון השחור

רו"ח ראובן שיף, RSM שיף הזנפרנץ ושות' רו"ח 











 
ביום 12 בדצמבר 2017 הודיעה רשות המיסים על חידושו של נוהל גילוי מרצון והוראת השעה על בקשות לגילוי מרצון. מטרת הנוהל והוראת השעה הינה לעודד נישומים (עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על חוקי המס השונים), לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.

ע"פ הנוהל, רשות המיסים, בתאום עם פרקליטות המדינה, לא תנקוט בהליכים פליליים כנגד מי שיבצע גילוי מרצון בתנאים שנקבעו.
 
אף אחד לא אוהב לשלם מיסים! בין אם זה אדם פרטי או תאגיד עסקי, אשר על כן רשויות המס במדינות המערביות וביניהן גם מדינת ישראל, משקיעות מאמצים ומשאבים רבים על מנת להקטין את היקפי העלמות המס. אני מברך את רשות המיסים ואת משרד המשפטים כשהחליטו על חידושו של נוהל גילוי מרצון ומתן חלון הזדמנות נוסף להגיש בקשות של גילוי מרצון . 
 
המהלך הקודם של נוהל גילוי מרצון  היה מאד מוצלח, שכן מעבר לכך שנגבה מס בסכום של כ- 3 מיליארד שקל הרי ש ״הוכשר״ הון בסך של כ-  20 מיליארד שקל שפירותיו יבואו לידי ביטוי בשנים הבאות.
 
אני סבור כי, חלק גדול מההון הבלתי מדווח, הנמצא הן בארץ והן בחו"ל,  מקורו אינו בפעילות "עבריינית" אלא נובע בעיקר מחוסר ידיעת החוק ובעיקר בשל שינויי החקיקה התכופים שחלו בעשור האחרון:  בתחילת שנות האלפיים, התיר הדין לתושבי ישראל להחזיק נכסי נדל"ן ונכסים פיננסיים בחו"ל, שפירות ההכנסה מהם לא היו חייבים במס בישראל.

אולם, ב-2003 חל שינוי בשיטת המס הישראלית, שמהותו היא כי המיסוי יהיה פרסונאלי ולא עוד טריטוריאלי לפי החוק שהיה קיים במשך שנים רבות עד לאותו מועד. קרי, שיטת המס הפכה משיטה טריטוריאלית לפיה חבות המס הינה לפי מיקומו של ההון, לשיטה פרסונאלית לפיה חבות המס נקבעת על פי מקום התושבות של הנישום. כלומר, מאותו מועד חבותו במס של כל נישום ונישום תהיה בין אם ההון והנכסים נמצאים בישראל ובין אם מחוצה לה.
 
יתירה מכך העידן הדיגיטלי בו אנו חיים היום מעניק משנה תוקף לפריסה הגלובלית של עסקים בעולם ומסייע לרשויות האכיפה להפוך את הנסיבות לנגישות יותר היות וניתן לחשוף כמעט כל מידע, מה שגורם לכך שמדינות האוספות מידע הן גם מעניקות מידע.
 
מסתבר כי במקרים רבים קיימות לרשויות המס במדינות רבות  יכולות מודיעין טובות המקנות להן אפשרות לברר מהיכן נובעים מקורות ההון והכנסות של אזרח זה או אחר. זאת ועוד, שיתוף הפעולה והחלפת מידע שבין מדינות ה- OECD הולך ומעמיק וקורא לכל המדינות החברות בו, להחליף ביניהן מידע באופן גורף מה שמקטין את אלמנט הסודיות מצד אחד, ומגדילה משמעותית את הסיכון לחשיפת ההון וההכנסות  מול רשויות המס, מצד שני.

אני סבור כי,  המגמה שאנו עדים לה היום בעולם לפיה מועבר מידע בין רשויות במדינות הוא נכון וראוי וארצות הברית שמובילה קו מאד נוקשה בנושא של איסור הלבנת הון היא הסמן הימני של הטרנד.  כמו כן,  הבנקים בשוויץ שהיו מעוזי סודיות לוחצים כיום על לקוחותיהם להכשיר את ההון  המופקד אצלם או לחילופין לוחצים על הלקוחות ולסגור לאלתר את החשבונות.
 
במאמרי זה  יובאו עיקרי נוהל גילוי מרצון החדש והוראת השעה: 

נוהל גילוי מרצון: 
  • הנוהל יחול מיום 12 בדצמבר 2017 ועד ליום 31 בדצמבר 2019, למעט פרק ד' (בקשה אנונימית) שיחול עד ליום 31.12.2018.
  • הבקשה האנונימית תוגש לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה 
  • הבקשה תכלול את כל המידע הרלבנטי לרבות שנות המס הרלבנטיות, מקור ההכנסה, מקור ההון, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום. לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים.
  • הנוהל יחול על עבירות על-פי חוקי המס המפורטים להלן:
​ - פקודת מס הכנסה 
 - חוק מיסוי מקרקעין 
 - חוק מס ערך מוסף
- חוק מס קנייה 
 - חוק מסי מכס ובלו 
- חוק איסור הלבנת הון
 - כל הוראה לעניין מס בחוק או על פיו, המתייחסת לאחד או יותר מהחיקוקים  המנויים בפסקאות שפורטו לעיל.
  • הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
  • הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום לב.
 
תנאים נוספים להליך הגילוי מרצון:
  • במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על-ידי רשות המסים ("חקירה ובדיקה" - לרבות לגבי בת/בן הזוג של המבקש וחברות שבשליטתם).
  • במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם וכו'
  • במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות בשליטתם על ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון.
  • רשות המסים רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון ברשות שלטונית אחרת, באמצעי התקשורת, בכתבי בית דין או בפרוטוקולים או בכל מסמך אחר בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטית בישראל או בחו"ל.
  • אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה של המבקש, גיל מתקדם וכדומה.
 
הוראת שעה על בקשות של גילוי מרצון  - פירוט המסלולים

המסלול האנונימי
  • הגשת בקשות אנונימיות במסגרת הוראת השעה תתאפשר מיום 12 בדצמבר 2017 ועד ליום 31 בדצמבר 2018. 
  • כל הוראות הנוהל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בקשות במסלול האנונימי.
  • הבקשה האנונימית תוגש לגורם המוסמך בלבד ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה.
  • הבקשה תכלול את כל המידע הרלבנטי לרבות שנות המס הרלבנטיות, מקור ההכנסה, מקור ההון, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום. לבקשה יצורפו כל המסמכים הרלבנטיים.
  • הגורם המוסמך יפנה את הבקשה האנונימית לפקיד השומה, ממונה תחנת מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין וכדומה על-מנת לברר את חבות המס הנובעת ממנה. 
  • בתוך 180 ימים ממועד קבלת הבקשה על ידי הגורם האזרחי, יחתום בא כוח המבקש על טיוטת הסכם שומה המתייחס להכנסות וחבות המס בקשר לגילוי מרצון בלבד וימסור לגורם המוסמך את שמו של המבקש, להמשך הבדיקה והטיפול בבקשה. לגורם האזרחי הרלוונטי קיימת אפשרות להאריך את הטיפול בבקשה ב - 90 ימים נוספים.
  • לא נמסר שמו של המבקש כמפורט לעיל במועד שנקבע, תידחה הבקשה ורשות המיסים תוכל להשתמש בנתונים שנמסרו בבקשה כראיה בכל הליך פלילי ואזרחי
מסלול מקוצר
 
הגשת בקשה לגילוי מרצון במסלול מקוצר תתאפשר כאשר סך ההון שנכלל בבקשה לגילוי מרצון אינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ₪ בשנות הדיווח. ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון במסלול מקוצר כלהלן:
  • לא תתאפשר הגשת בקשות אנונימיות.
  • כל הוראות הנוהל יחולו, בשינויים המחויבים, גם על בקשות במסלול המקוצר.
  • הבקשה תוגש לגורם המוסמך, בצירוף לדוחות השנתיים או דוחות אחרים רלבנטיים כשהם מתוקנים לתקופת הגילוי.
  • מצא הגורם המוסמך כי הבקשה עומדת בתנאי הנוהל לגילוי מרצון, יאשר את הבקשה ויעבירה להמשך טיפול לגורם האזרחי הרלבנטי שיקלוט את הבקשה, יתקצר אותה ויוציא לפונה שובר תשלום על סכום המס הנובע מהבקשה.
  • שילם הפונה את סכום המס הנובע מהבקשה בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת התשלום, לא יפתח כנגדו הליך פלילי לגבי המידע שמסר בבקשה וסכום המס ששילם במסגרת הליך זה.
 
קיזוז הפסדים
 
  • במסגרת הוראת השעה ניתן יהיה לקזז הפסדים ולתבוע זיכויים שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, לפי העניין, המדווחים בגילוי מרצון ורק בשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי מרצון. 
  • הפסדים שלא קוזזו בשנות השומה עליהן דווח בגילוי מרצון לא יותרו בקיזוז בשנים שלאחר מכן.
  • לא יתאפשר לקזז הפסדים /לתבוע זיכויים על המס הזר  עליהם הוצהר כבר בדוחות שהוגשו קודם לבקשה לגילוי מרצון כנגד רווחים או הכנסות שעליהם הוצהר בגילוי מרצון.

לסיכום,אני סבור כי, זוהי שעת רצון לאותו ציבור רחב שלא דיווח על הון פיננסי או ריאלי וכן על אותן הכנסות שצבר מכך לכפר על מעשיו ללא כל סנקציה פלילית.
כמובן חשוב מאד להיעזר ולהיוועץ באנשי מקצוע טובים על מנת שהתהליך יעבור בצורה נכונה ומקצועית. 

 
רו"ח ראובן שיף הינו שותף מנהל וממייסדי RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח , נשיא לשכת רואי חשבון לשעבר.  
 
** RSM  שיף הזנפרץ ושות' רו"ח מעניקים ליווי מקצועי גם בהליך של גילוי מרצון כמו גם בשירותים נוספים בתחומים של מיסוי מקומי ובינלאומי.
**מאמר זה מטרתו להביא לידיעתכם מידע מקצועי בסוגיות שהוזכרו לעיל' ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.