מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

שיטה חדשה לזיהוי דגיגים באמצעות קידוד גנטי, תאפשר מעקב אחר בריאות המערכת האקולוגית של השונית במפרץ אילת
 
פרופ' רותם שורק











 
 
רוב רובם של דגי שוניות האלמוגים, שונים וססגוניים ככל שיהיו בבגרותם, מתחילים את חייהם כדגיגים זעירים (לרוות), נטולי צבע ודמויי ראשנים. כשמדובר בדגיגים, אפילו מומחים כמעט אינם יכולים להבחין בין המינים השונים, עובדה המציבה אתגר קשה בפני חוקרי אקולוגיה של שוניות. פרופ' רותם שורק ממכון ויצמן למדע, פרופ' רועי הולצמן מאוניברסיטת תל-אביב, וד"ר משה כפלוי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו דרך חדשה לזיהוי מדויק של דגיגים במים שסביב השונית. מחקרם, שכלל קידוד גנטי של מרבית מיני הדגים במפרץ שבין אילת לעקבה, הראה לא רק אילו מיני דגיגים נמצאים במימי המפרץ, אלא גם כמה פרטים יש מכל מין, באילו תקופות של השנה, ובאילו עומקים. מחקר זה פורסם היום בכתב-העת המדעי Nature Ecology and Evolution.











"היכולת לזהות את הדגיגים הצעירים ולהבין את הפיזור שלהם במים חשובה מאוד מכמה סיבות", אומר פרופ' הולצמן מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע על-שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב. "ראשית, בעוד דגי שונית בוגרים נוטים להישאר בקרבת שונית הבית שלהם, הדגיגים מתפזרים ונישאים בזרמי המים. עבור אקולוגים ימיים המעוניינים בניטור השונית, הדגיגים הצעירים הם לא רק חלק בלתי-נפרד של המערכת האקולוגית – הם גם העתיד שלה. מאחר שמספר הדגיגים עשוי ללמד אותנו איך תיראה אוכלוסיית הדגים הבוגרים בעתיד, ניטורם עשוי לשמש אף בניהול דגה".

פרופ' הולצמן וד"ר כפלוי – שניהם מדענים-תושבים במכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת – השתמשו בספינת המחקר של המכון הבין-אוניברסיטאי, המצוידת במיכשור מתוחכם, לשם דגימת דגיגים בעומקים קבועים. הם דגמו את הדגיגים פעמיים בחודש במשך שנה באתרים ובעומקים שונים בקרבת שני החופים של המפרץ הצר, וכן במרכזו העמוק. "דגמנו יותר מ-10,000 דגיגים", אומר ד"ר כפלוי, "אבל השיטות הקיימות לאיפיונם כרוכות בבדיקות תחת מיקרוסקופ שאורכות זמן רב, ויכולות להצביע רק על המשפחה הטקסונומית, אך לא על המין. למרבה המזל, שוחחנו על כך עם פרופ' שורק, שבמקרה ביקר באותו הזמן במכון הבין-אוניברסיטאי".

מעבדתו של שורק במחלקה לגנטיקה מולקולרית של מכון ויצמן למדע עוסקת בדרך כלל בגנומים אחרים – של חיידקים. "חשבתי ששיטות המחקר הגנטי שבהן אנו משתמשים במעבדה שלי כדי לחקור חיידקים עשויות לקבוע את זהות הדגיגים באמצעות ריצוף 'ברקוד' מהגנום שלהם". לשם כך ביצעו עומר צוקרט, תלמיד מחקר ממעבדתו של שורק, וד"ר גיל אמיתי ושרה מלמד, מדעני הסגל באותה מעבדה, יחד עם נעמה קימרלינג, תלמידת מחקר במעבדתו של ד"ר כפלוי, ותמרה גורביץ', מדענית סגל במעבדה של פרופ' הולצמן, וכן חברי קבוצות המחקר ועמיתים נוספים, התאמות בשיטות אלה לצורך זיהוי הדגיגים הזעירים.

להמשך הכתבה