ב- 2017 מניעים מחדש את גלגלי הצמיחה באמצעות השקעה במגזר העסקי

רו"ח ראובן שיף, RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח 







 



לאחר שהסערה סביב בחירתו המפתיעה של דונאלד טראמפ  לנשיא ארה"ב שככה מעט
וכמות הסרטונים והבדיחות ברשתות החברתיות פחתה, הגיעה העת לחזור ולטפל בבעיות
כאן אצלנו בבית.
סופה של שנת עסקים אחת ותחילתה של השנה הבאה אחריה הינו עיתוי מצוין לחשבון נפש
עסקי והזדמנות לבחון מה היה עד כה ומה צפוי מכאן ואילך?  
בד בבד, עיון במתווה של התכנית הכלכלית לשנים 2017-2018 הותיר אותי בתחושה של
  Déjà Vu, כי מה שהיה הוא מה שיהיה!

סבורני כי התכנית הכלכלית לשנתיים הבאות נעדרת כל מדיניות המכילה אסטרטגיות
ארוכות טווח ומצב כזה אינו מיטיב כמובן עם כלכלתה העתידית של מדינת ישראל.  
ייתכן וכיום המצב איננו נראה קודר,  אולם בעוד 10 או 20 שנים אנו עלולים למצוא את עצמנו
במצב שונה לחלוטין בו לא יהיו לדור הבא מספיק מקומות תעסוקה ויהיה חסר בקטרים
מחוללי צמיחה שיניעו אחריהם את קרונות הכלכלה.  

זאת ועוד, לא מצאתי בתכנית הכלכלית כאמור שום צעדים משמעותיים שאמורים לתמוך
בהתפתחותו של המגזר העסקי, צעדים שיספקו פתרונות ממשיים לאיומים עימם הוא
מתמודד השכם וערב למעט מס' מהלכים "קוסמטיים" של הפחתה בשיעור מס החברות
שאין בהם בכדי להוביל את כלכלת ישראל קדימה לעשור הבא.

אני סבור כי עלינו לקחת דוגמה ממדינות אחרות החברות ב- OECD  , שאינן שוקטות על
השמרים וכבר בעת הזו פועלות ביתר שאת כדי לגבש תכניות לגבי עתידן.  
נורבגיה מהווה בעיני דוגמה למדינה שאינה נחה ולו לרגע ותכנון העתיד הוא נר לרגליה.  
מדוע? ידוע לכל כי נורבגיה הינה אחת המדינות העשירות בעולם, ללא אבטלה ועם מערכת
רווחה מדהימה, אולם למרות כל השפע הנורבגים מבינים שם כי לא לעולם חוסן!
בנורבגיה מבינים שהטכנולוגיה מתפתחת ומשנה את הכלכלה באופן תדיר ומבינים שהכסף
הנובע ברובו מהמשאבים האדירים של הדלק ייגמר לבסוף. 
 
ובמילים אחרות: גם אם טוב כעת לא בטוח שיהיה כך בעתיד , קרי אולי המצב לא ישתנה
בקרוב, אבל בעוד 20 או 30 שנה.. סביר להניח שכן.

ולכן נורבגיה פועלת כבר מעתה וביתר שאת להקים תעשיית חדשנות חזקה, כזו שתהווה
מנוע צמיחה לעתיד! ואתם יודעים ממי שואבת נורבגיה את הידע? מאיתנו הישראלים!

יש לנו הרבה מה ללמוד ממדינות כדוגמת נורבגיה ולהתחיל כבר היום לתכנן איך מקימים כאן
תעשייה חזקה וחדשנית, שתשמש מנוע צמיחה ותמקסם את המשאבים שלנו!
לדאבוני, המציאות מלמדת כי, בשנים האחרונות כלכלת ישראל מציגה באופן עקבי שיעורי
צמיחה לא מרשימים וממשיכה לחוות בעיות קשות בתחום הפריון בשוק העבודה.
הנתונים הכלכליים מדברים בעד עצמם: משיעורי צמיחה שנתיים מרשימים בתחילת העשור
של 5%-5.5%, הרי בשנתיים האחרונות שיעורי הצמיחה מדשדשים סביב 3% .
למותר לציין כי, צמיחה בשיעור של כ-  2% היא למעשה צמיחה בשיעור אפס היות ורק
הגידול באוכלוסייה כשלעצמו תורם לצמיחה של כ-  2% מהתוצר.

זאת ועוד, האינדיקטורים הכלכליים הגלובליים אינם עושים עמנו חסד: במדד Doing Business
של הבנק העולמי ירדה ישראל מהמקום ה- 26 בשנת 2006 למקום ה- 53 בשנת 2016
והתחזיות מראות כי בשנת 2017 צפויה ירידה נוספת.

מבחינת עומס מיסים ותשלומי מיסים בשנת 2016 ישראל נמצאת במקום ה-  93, באכיפת
הסכמים אנו במקום ה- 87 ובמתן היתרים ואישורים  במקום ה-69.

כן , אנחנו שמתהדרים בתואר: The Startup Nation ו"אור לגויים", זוכים במדדים אשר אינם
מחמיאים אפילו למדינות עולם שלישי! "

לדידי, ירידה זו קשורה בקשר חד ערכי בעובדה שקברניטי המשק אינם נותנים לטעמי את
מירב תשומת הלב להובלת מדיניות ברורה ונחושה לשחרור החסמים המקשים על המגזר
העסקי.

המגזר העסקי , אשר מורכב ברובו מעסקים קטנים וחברות Middle Market מצוי כל העת
במאבק בלתי פוסק ובמלחמת הישרדות יומיומית.

כמו כן, בהיבט הגלובלי מדינת ישראל "מבריחה" חברות בינלאומיות בשל הרגולציה
והביורוקרטיה הבלתי סבירות הנהוגות אצלנו.

הרגולציה החונקת והבירוקרטיה הנגזרת ממנה הן בחזקת אם כל חטאת ועלולות לגרור
ולדרדר את המשק כבמדרון חלקלק!

רוצה לומר, הרגולציה בישראל הפכה לנטל מכביד, מסרבל וחונק, הגורם לחברות להעתיק
את פעילותן למקומות אחרים בעולם ופוגעת ברצונם של משקיעים זרים להגיע לכאן.
אין ברצוני לצאת חלילה כנגד הרגולציה שכן הרגולציה בבסיסה היא מגנה על האזרחים
ומסייעת לשמור על ממשל תאגידי נאות, ויחד עם זאת כמו בכל דבר בחיים – גם פה יש
לנהוג במידתיות וכאן אצלנו חצינו את הגבול!

מהן אם כך הפעולות שמתבקש לעשות בכדי ש- 2017 תהווה תחילתה של תקופה חדשה
בה נשוב לחוות צמיחה בשיעור שנתי של 5% מהתוצר כפי שחווינו בעשור הקודם?

בשעה שהמשק מדשדש ותלוי על בלימה של מיתון כלכלי חובה על קברניטי המשק "לצאת
מהקופסא" ולהקצות את כל המשאבים כדי לתכנן תכנית אסטרטגית ארוכת טווח ולנקוט
בפעולות מחוללות צמיחה !

ראשית, חובה עלינו לעודד השקעות זרות בישראל זאת מכיוון שהידע כבר מצוי כאן וכל
שנותר לנו לעשות הוא לספק תמריצים למשקיעים מהארץ ומחו"ל ולהקים כאן מרכזי פיתוח
בליווי של מתן הקלות במיסים, מתן מענקים ותמריצים אחרים.
 
רק בדרך זו נצליח להיות "שחקן" משמעותי במגרש העסקים של השווקים הגלובליים.
בד בבד, חובה  עלינו לבצע מהלכים משמעותיים להפחתת הרגולציה החונקת  והבירוקרטיה
האדירה עימן מתמודדים העסקים.

יש לייצר סביבה עסקית בריאה ואטרקטיבית הן לחברות ישראליות והן לחברות זרות. את
זאת ניתן לעשות באמצעות מתן תמריצים בדמותם של שיעורי מס אטרקטיביים וחשוב לא
פחות הקטנת נטל הביורוקרטיה ויצירת פלטפורמה מוצקה להגברת כושר התחרות.
דרך נוספת אותה אני מציע על מנת  לעודד השקעות במגזר העסקי הינה התרת "פחת
מואץ", קרי הגדלת שיעורי הפחת שיוכרו לצרכי מס מה שעשוי להוות קטר שיסייע לתמרץ
השקעות ויעודד את הפעילות היצרנית במשק.
 
 
שנת 2017 טומנת בחובה הזדמנויות רבות אך עלינו להתחיל לחשוב ולעשות את הדברים
אחרת ואת נקודת השפל בה נמצאות רוב הכלכלות בעולם לתעל אצלנו בבית לכיוון של
צמיחה מואצת.
אין צורך להמציא את הגלגל אלא יש לנקוט במדיניות הרואה לא רק את המחר ואת היום
שאחריו אלא במדיניות כזו הרואה למרחק גם את השנים הבאות ויתר על כן את העשור הבא
ואז בטוחני כי פירות הצמיחה המואצת אכן יבשילו!  
 
הכותב הינו שותף מנהל ב- RSM  שיף הזנפרץ ושות' רו"ח , נשיא לשכת רו"ח לשעבר.