"מכה"  של המדינות המפותחות
ד"ר דני בן צבי
















השמנה היא אחת הבעיות הבריאותיות הקשות ביותר של החברה המערבית והישראלית, מכיוון שהשמנה מעלה את הסיכון למגוון מחלות קשות: סכרת, כבד שומני, יתר לחץ דם, שבץ ומחלות לב, כמו גם מחלות נוירודגנרטיביות כגון אלצהיימר ואף סוגים מסוימים של סרטן. התערבויות התנהגותיות כגון שינוי בהרגלי אכילה והגברת הפעילות הגופנית אפקטיביות להורדת הסיכון לחלות, אך מרבית החולים לא מצליחים לרזות או להתמיד בפעילות גופנית. למעשה, הגוף מפעיל מנגנונים ביולוגיים כדי לשמר את עודף המשקל, ביניהם הגברת הרעב והורדת הקצב המטבולי, אשר גורמים לכך שקשה מאוד לרדת במשקל, וקשה יותר לשמור על משקל נמוך.

ניתוחי הרזייה כגון קיצור קיבה ומעקף קיבה הם כיום האמצעי האפקטיבי ביותר להביא להרזיה. כצפוי, הניתוחים מביאים להרזיה מסיבות מכניות: הניתוח מגביל את כמות המזון שניתן לאכול, ולעיתים מביא לתת-ספיגה. אולם אחת ההפתעות הרפואיות הגדולות ביותר בשנים האחרונות הייתה שלניתוחים יש גם השפעות ביולוגיות ורפואיות בלתי תלויות בהרזיה. מרבית המנותחים יחוו שיפור מיידי וארוך טווח בסוכרת, בכבד שומני, ביתר לחץ דם, בסיכוי להתפתחות סרטן מעי הגס ובעליה כללית בתוחלת החיים ביחס לחולים שמנים. חולים רבים מדווחים על שינוי בתיאבון, במשיכה ודחייה מסוגי אוכל מסוימים ואפילו בשינוי בחוש הטעם עצמו כך שמועד הארוחה הבאה מטריד אותם פחות, ומזונות עתירי אנרגיה לא מושכים כבעבר. במצב כזה קל יותר לשמור על המשקל. יחד עם זאת, הניתוח עלול להביא להיווצרות או החמרה של מחלות אחרות כגון איבוד מסת עצם, ולחסרים תזונתיים משמעותיים אשר דורשים מעקב וטיפול למשך כל החיים. מכיוון שאיננו מבינים בצורה מלאה מדוע הניתוח מביא לשינויים הנרחבים במטבוליזם ובפיזיולוגיה, קשה מאוד לצפות כיצד יגיב חולה ספציפי לניתוח, דהיינו האם הוא יחווה שיפור ארוך טווח במשקל ובניהול משק הסוכר והשומנים, או שיפתח מחלות מטבוליות חדשות ואולי יחזור למשקלו הגבוה מספר שנים לאחר הניתוח. יחד עם זאת, השיפור במצבם של מרבית החולים לאחר הניתוח נדמה ממש כנס רפואי. לדוגמה, חלק גדול מחולי הסכרת אשר הזריקו אינסולין כמה פעמים ביום לפני הניתוח, לא יידרשו  להזריק אינסולין שבועות בודדים לאחר הניתוח ובשנים שלאחריו.

מה גרם לאותו נס רפואי? כיצד מצליחים חולים שניסו לרדת במשקל עשרות שנים לשמור על משקל נמוך יותר? כיצד מצליח הגוף לפתע לאזן את רמות הסוכר שלו? את לחץ הדם?

תפיסת העולם של המעבדה בראשה אני עומד היא שאם נבין ברמה המולקולרית מה באמת קורה לגוף לאחר ניתוחי ההרזיה, נוכל לשחזר את התוצאות החיוביות של הניתוח באמצעים פחות פולשניים.

כדי לחקור את השפעות הניתוח, המעבדה משתמשת בשלושה כלים מרכזיים. רקמות אנושיות מחולים אשר עברו את הניתוח; מודלים עכבריים להשמנה לניתוחי הרזייה; מודלים מתמטיים לתיאור התופעות הנצפות.

אנו בודקים דגימות של רקמות שומן, קיבה, מעי וכבד של חולים שעברו ניתוחי הרזיה בעבר, ומשווים אותם לרקמות של חולים שמנים ורזים (בריאים) שלא עברו ניתוח הרזיה. מידע זה יחד עם מידע מבסיסי נתונים מרחבי העולם משמשים לבניית מודלים סטטיסטיים אשר הביאו להבחנה כי הניתוח לא רק מביא להרזיה. למעשה, בעקבות הניתוח, החולה נכנס למצב פיזיולוגי חדש, שונה הן מהמצב הבריא הנורמלי והן מהמצב החולה. מצב זה מתאפיין באיזון ברמות הסוכר והשומנים - בדומה לאדם הבריא. אולם הפעילות של מערכת העיכול, הכבד והשומן שונות לחלוטין מאשר באדם שלא עבר ניתוח.

הכרה זו פורצת את הדרך לגילוי דרכים חדשות להבריא ממחלות מטבוליות, כיוון שלמעשה הניתוח מגדיר נתיב חדש להחלמה. לדוגמה, בניגוד לתפיסה הרווחת, כדי למצוא תרופה למחלת כבד, אנחנו לא צריכים להחזיר את הגלגל ולנסות להפוך את כבד חולה לכבד בריא המאפיין אדם רזה. נפתחת בפנינו אפשרות חדשה: להפוך את הכבד החולה לכבד בריא, אך כזה שדומה יותר לכבד אחרי ניתוח הרזייה.

השאלה הקשה, היא כיצד ניתן להשפיע על הכבד כך שיהפוך להיות דומה לכבד  בריא-פוסט-ניתוחי מבלי לבצע את הניתוח? מה התהליך שהתניע הניתוח שהביא לכך שמחלת הכבד נעלמה? כדי לענות על שאלה זו, אנו משתמשים באנליזה סטטיסטית מונחית מהדאטא שנאסף ובמודלים מתמטיים אשר מפשטים את התהליכים הביולוגים המורכבים. בעזרת כלים אלו, אנו מייצרים היפותזות לגבי הגורמים שיביאו לשינוי המיוחל ברקמות החולות. לדוגמה, הפעלה של מסלול הורמונלי מסוים, או שינוי במטבוליזם של חומצות אמינו. השערות אלו נבדקות באמצעות עכברים אשר הפכו להיות חולים בעקבות מוטציות גנטיות, הליך כירורגי או תזונה לא מאוזנת שגורמת למחלות כגון סכרת וכבד שומני בעכברים. גם כאן, אנו אוספים דאטא רב על העכברים ומשתמשים בכלים מתמטיים, ביוכימיים ומולקלריים על מנת לנתח את תוצאות הניסויים.

ניתוחי הרזיה אינם פתרון בר קיימא לבעיית ההשמנה והמחלות המטבוליות מהן סובלים מעל מיליארד מאוכלוסיית העולם. אולם, הצלחתם של הניתוחים מדגימה כי ניתן לעצור ולעיתים גם לרפא מחלות קשות אלו. כל שנותר לנו לעשות, הוא לחקות את השפעת הניתוחים, ולרפא את הסכרת.