אזוביון-לבנדר Lavender

 








אזוביון (לבנדר) 

כמעט בלתי אפשרי לדבר על גינון ים-תיכוני מבלי להזכיר לפחות שני שמות צמחים – רוזמרין ולבנדר. את הרוזמרין כולם מכירים – או כך לפחות נדמה, אך כשמדובר בלבנדר הדברים ברורים הרבה פחות, ולפעמים קשה למצוא את הידיים ואת הרגליים בין המינים הזנים וזני הכלאיים הרבים עד מאד.

הסוג הבוטני Lavandula או lavender  באנגלית, מתורגם בעברית לשם אזוביון. האזוביון הוא צמח הנזכר כבר במשנה כצמח בושם, ומתישהו החליט מי שהחליט שזהו השם העברי הראוי ללבנדר. למעשה, אין לנו שום סיבה טובה להניח שאכן מדובר באותו הצמח הנושא את השם היום.

כך או כך, השם נשאר, ואיתו גם הרצון לחבר את קבוצת הצמחים המיוחדת הזו למקורות שלנו. ניסיון נוסף, בעייתי לא פחות, לחבר את האזוביון למקורות, מתייחס לשמו של הצמח ביוונית - "נרדוס", המזכיר בצלילו את הנרד, המוזכר בתנ"ך כאחד הבשמים ששימשו בבית המקדש. כנראה שגם לחיבור זה אין שחר, והשם נרדוס מקורו בשם העיר העתיקה נהרדעא שבמסופוטמיה.

האזוביון נזכר כבר במקורות עתיקים, יווניים רומיים ומאוחרים יותר כצמח מרפא ובושם, שהיה בשימוש נרחב בכל אירופה. מקובל להניח שהמין שהיה אז בשימוש הוא האזוביון הדגול.  

אזוביון דגול – Lavandula stoecahs , הוא מין שתפוצתו הטבעית מתפרשת על מרבית איזור הים התיכון, בארץ הוא נדיר מאד וגדל במישור החוף ולמרגלות החרמון. הוא נחשב לצמח שמעדיף אדמות חומציות. למרות היותו צמח בר, קשה לגדל אותו בארץ, שילוב של קרקע בסיסית והשקיה קיצית שופעת, במים רוויי גיר, כפי שמקובל כמעט בכל הגנים בארץ, גורם לו להצהיב, להתנוון ולמות בד"כ כבר בקיץ הראשון. 

להמשך הכתבה