ירושה כפויה

ליאת אייל, עו"ד













תארי לך שבגיל 61 את מוצאת את עצמך אלמנה לאחר 30 שנות נישואין כשבעלך נפטר באופן פתאומי מדום לב. מספיקה העובדה הזו כדי לצמרר לא מעט אנשים. יש לכם שלושה ילדים בגירים, שניים נשואים עם ילדים ואחת טרם התחתנה. בעלך נפטר כשברשותכם דירת מגורים, דירה שנרכשה כהשקעה, חשבון עו"ש בבנק וחשבון חיסכון בחברת ניהול תיקים. במהלך חייכם דיברתם מספר פעמים על כתיבת צוואות ואפילו החלטתם על משרד עורכי הדין שיטפל בנושא אך הדבר מעולם לא יצא לפועל מעבר לדיבורים ולתכנון. בהתאם למשפט 'החיים קורים בזמן שאנחנו עסוקים בתכנונים'.

כעת עליך להבין את חלוקת הרכוש בהתאם לחוק הירושה תשכ"ה- 1965 (להלן 'חוק הירושה') כשנפטר אדם ולא הותיר אחריו צוואה. היורשים עפ"י דין הינם בן זוגו של המוריש במועד פטירתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם . כשזכויות היורשים הינן : 

המיטלטלין ומכונית המשפחה לבן הזוג ו- משאר העזבון –
(1)    אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;
(2)    אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.

המציאות בהתאם לעובדות הנ"ל תהיה שכל הרכוש שצברת במהלך חיי הנישואין יהפוך, עם פטירתו הפתאומית של בעלך, לרכוש משותף לך ולשלושת ילדייך . וכאן עלולות להתחיל הצרות כגון: אשתו של אחד מבנייך מעוניינת לעבור לגור בדירת ההשקעה ללא תמורה ואת מתנגדת; תצטרכי 'לבקש רשות' לכל הוצאה כספית מחשבון הבנק ו/או חשבון החיסכון שיהיו בבעלות משותפת עם שלושת הילדים; הבת הצעירה מעוניינת להעביר את מקום מגורייך לדיור מוגן בניגוד לרצונך ולעבור עם בן זוגה לדירת המגורים ועוד אפשרויות רבות ומגוונות.

לחילופין ומנקודת מבט מעט שונה בהתאם לעובדות מעלה, בהתאם לבקשתך, כל הילדים מבינים שמדובר ברכוש משותף שלך עם אביהם שהלך לעולמו בטרם עת ומסתלקים מהעיזבון , כלומר, מוותרים על זכאותם לבעלות ברכוש בהתאם לחוק הירושה ומותירים את כל הרכוש בבעלותך הבלעדית. ההבנה המשפחתית בינך ובין בעלך המנוח ולאחר פטירתו עם הילדים הינה שהרכוש יועבר לילדים במועד פטירתך. גם בנסיבות הנ"ל, הקשיים רבים והפוטנציאל להסתבכות משפטית רב, כגון: היכרות בן-זוג  חדש וחיים משותפים לאורך שנים רבות עלולה להוביל לזכאות בן זוג חדש ברכוש משותף מהנישואין הקודמים; העברת רכוש בחיים באופן בלתי שוויוני בין הילדים שגורר עוינות ומאבקים משפחתיים; שימוש ברכוש המשותף מהירושה שממנה הסתלקו הילדים באופן שהילדים חושדים בו כבזבזני שגורם למאבקים משפחתיים.       

תכנון בחיים אמנם מורכב לאנשים רבים מההיבט הפסיכולוגי ואינו פותר את כל מאבקי הירושה ותרעומת ילדים על הוריהם אך יכול למנוע קשיים רבים. בישראל, בניגוד למדינות אחרות כגון מדינות קונטיננטליות אירופאיות, קיים חופש לצוות ואין ירושה כפויה. במהלך חייו של אדם בגיר, בהיותו צלול ולא תחת השפעה בלתי הוגנת הוא רשאי לשנות את צוואתו בכל עת. 

על כן, ניתן לכתוב צוואה המורישה את כל הרכוש לטובת בן/בת הזוג בחייהם ורק לאחר פטירת שני בני הזוג, לילדיהם. קיימת אפשרות לבני זוג לערוך צוואות הדדיות בהתאם לחוק הירושה , כשכל צוואה  מורישה את כל הרכוש לבן/בת הזוג ולאחר פטירתם של שני בני הזוג, לילדים המשותפים. הרציונל בחוק הירושה לצוואה הדדית הינו הסתמכות בני הזוג על הצוואה ההדדית ולכן ניתן לבטלן רק בהתאם להוראות החוק. במקרה גירושין או פטירת אחד מבין בני הזוג יש
להתייחס ביתר שאת לסעיפי חוק הירושה לגבי שינוי או ביטול צוואה הדדית. 

צוואה הינה מסמך משפטי המקבל תוקף ע"י הרשם לענייני ירושה  בהתאם להליך משפטי למתן צו קיום צוואה המוגש בדרך כלל ע"י נציג היורשים בצוואה. במסגרת ההליך, מעיינים בבקשה באי כח היועץ המשפטי לממשלה במשרדי האפוטרופוס הכללי שיש בכוחם לבקש הבהרות ואף להתערב בהליכים במידת הצורך, למשל כשהיורשים הינם קטינים. 
לא ניתן לפתור את כל הקשיים באמצעות עריכת צוואה אך ניתן למנוע אילוץ של בעלות ברכוש משותף עם הילדים (במקרים רבים מעורבים גם בני/בנות זוגם) ומאבקים משפחתיים מיותרים ברכוש. הדוגמא במאמר מהווה נסיבות 'רגילות' הרלוונטיות לאנשים רבים. כמובן שקיימים גם מקרים נוספים כגון העדפת ילדים מסויימים מסיבות שונות (בזבזנות, בני/בנות זוג מועדפים, עסקים כושלים), נישואין שניים וילדים משותפים בנוסף לילדים של כל בן זוג מנישואין קודמים, ילדים ללא כשרות משפטית וצורך לדאוג להם, רכוש במספר מדינות בעולם, רצון לתרום למוסדות צדקה, העברה בין-דורית של עסק משפחתי. קיימות דוגמאות רבות אחרות כשכל אחת מהדוגמאות מצריכה מחשבה רבה ותכנון מתאים. אין ספק שתכנון העברה בין-דורית מצריך כוח רצון, מחשבה ובמקרים רבים אף יעוץ מקצועי.