טכנולוגיה ישראלית- לא בתל אביב
ארז חן, מנהל השקעות פסטרנק שוהם 











מתחילת שנות ה-2000 בכלל ובעשור האחרון בפרט, נחשפות יותר ויותר חברות היי-טק ישראליות לאור הזרקורים בכותרות ראשיות המספרות על עסקאות ענק, רכישות ואקזיטים במיליארדי דולרים. כל אלה עזרו ותרמו לביסוס מעמדה של מדינת ישראל כ- "אומת הסטארט-אפ", הצלחה הנובעת רבות מהחיים בסביבה מאתגרת המחייבת חשיבה והתחדשות מתמדת אשר מביאה את ישראל לייצר יותר חברות סטארט- אפ מאשר מדינות דוגמת בריטניה, יפן וקנדה. בארבע שנים בלבד, בין השנים 2012-2016 נכללו 608 חברות ברשימה היוקרתית של האקזטים בתחום ההיי-טק הישראלי. בין החברות המוכרות ניתן למצוא חברות דוגמת מובילאיי שנמכרה לחברת אינטל במחיר של 15.3 מיליארד דולר ו-וויז שנמכרה לגוגל תמורת 1.3 מיליארד דולר. בנוסף אליהן, ישנן חברות ישראלית שזכו לאקזיט הנכסף ופחות מוכרות לציבור הישראלי דוגמת חברת המשחקים פלאייטיקה אשר נמכרה לתאגיד סיני תמורת 4.4 מיליארד דולר, חברת המסרים וויבר שנמכרה תמורת 0.9 מיליארד דולר וחברת פלאריום שנמכרה תמורת 500 מיליון דולר. המשותף לכולן ולעוד חברות היי-טק ישראליות אשר בחרו להיסחר כחברות ציבוריות, הוא בחירתן להיסחר רק מעבר לים. באם רציתם להשקיע בהן, לא הייתם יכולים לעשות זאת דרך הבורסה בתל אביב. 

















כאשר בוחנים את ביצועי מדד ת"א 125 בשנתיים האחרונות מתגלה התמונה העגומה: התשואה שהשיג המדד הייתה הנמוכה ביותר בהשוואה למדדי המניות המרכזיים בעולם בתקופה זו. שוו לעצמכם, מה היה קורה לו מניותיהן של חברות ישראליות דוגמת מובילאיי, צ'ק פוינט, וויקס וחברות נוספות היו נסחרות במקביל למסחר בארה"ב גם בבורסה בתל אביב. האם מצב זה היה משנה את הישגיו של המדד המרכזי בתל אביב בשנים האחרונות? התשובה פשוטה, כן. כאשר בוחנים את התשואה אשר השיגו המניות של החברות הללו בשנתיים האחרונות (תרשים 1) ניתן לראות כי מניות החברות הללו עלו בשיעורים של עשרות אחוזים שכמובן לא השפיעו על תשואת מדד ת"א 125 באותה תקופה. מי שהשפיעו על המדד ובשיעור חד היו מניות הפארמה שלחלקן אין כלל זיקה לישראל והן נסחרות כאן מסיבות טכניות בלבד. 

בחישוב פשוט, אם רק חלקן של מניות חברות הטכנולוגיה היו נסחרות גם בתל אביב המדד היה מוסיף לעצמו תשואה דו-ספרתית. בהסתכלות על האפשרות שמניות הטכנולוגיה הישראליות היו נסחרות במקומן של מניות הפארמה הזרות (לאחרונה התבשרנו כי מניותיה של חברת מיילן ימחקו מהמסחר בתל אביב בתחילת שנת 2018) היינו זוכים לראות את תשואת המדד גבוהה יותר בעשרות אחוזים!

בכדי להבין את עומק הפער בין ביצועי חברות היי-טק ישראליות לבין אפשרויותיו של המשקיע הישראלי להיחשף אליהן, מספיק לבחון מקרה מייצג דוגמת מדד הסייבר העולמיISE Cyber Security Index הנסחר בנאסד"ק העוקב אחר חברות מתחום אבטחת המידע והגנה מפני מתקפות סייבר. המדד כולל בתוכו חברות מכ- 10 מדינות הפועלות באחד התחומים הטכנולוגיים החמים והמשפיעים ביותר בתקופתנו. בהסתכלות על חלוקת המדינות המרכיבות את המדד, מספר החברות הישראליות הנסחרות בו שני רק למספר החברות האמריקאיות הנסחרות בו (תרשים 2). אם שאלתם את עצמכם כמה חברות ישראליות הנסחרות במדד זה נסחרות גם בישראל התשובה לצערנו, אפס. נשאלת השאלה מדוע חברות היי-טק ישראליות רבות מעדיפות להדיר את רגליהן מהבורסה המקומית ולהיסחר הרחק מעבר לים.

סיבה מרכזית וראשונה במעלה היא בחינת סביבת התחרות של אותן חברות. אמנם, חברות רבות בוחרות להתאגד בישראל אך בפועל עיקר תחומי הפעילות של החברה ושל החברות המתחרות שלה נמצאים מחוץ לישראל. בנוסף לכך, שוק ההון הישראלי הוא שוק קטן שבעיקר מעניין את המשקיע הישראלי וככזה נתפס כפחות אטרקטיבי לחברות גלובליות המעוניינות לגייס הון. מבחינתן של החברות, מבנה השוק בארץ אינו מאפשר לבצע ניתוח רחב של סקטורים ועל כן מעדיפות לקבל סקירות, המלצות וניתוחים של ניירות הערך שלהן מבעלי מומחיות בחו"ל שם ישנה חשיפה גדולה יותר לסביבה העסקית ויכולת לבחון את שווקי היעד של המוצר. בנוסף, בבואן של החברות לבחון את העלויות הנדרשות, הרגולציה ונטל המס עקב הרישום הכפול בבורסה בתל אביב  למול אפשרויות גיוס ההון המוצעות בה, התועלת בשורה התחתונה מוגבלת מאד ועל כן ההעדפה הינה לוותר על הרישום הכפול ולפעול בשוק המרכזי בו הן פועלות. ציונות בלבד איננה מספיקה במקרה הזה.




















על פי התפיסה הבסיסית של שוק ההון, השקעה במדדי המניות המרכזיים תחשוף את המשקיע באופן רחב לביצועי הכלכלה המקומית שכן המדדים אמורים לשקף את פוטנציאל הצמיחה ברווחי החברות המובילות בשוק המקומי. כלכלה אשר עתידה להציג נתוני צמיחה גבוהים תייצר ציפייה בקרב המשקיעים להשיא תשואה על השקעתם בשוק המניות המקומי וכן מהתחזקות המטבע הנלוות לכך. בפועל, המצב בבורסה בתל אביב משקף זאת באופן חלקי הן בגלל היעדרותן של חברות היי-טק ישראליות הנסחרות בחו"ל והן מבחינת השתלבותן של חברות זרות אשר עיקר פעילותן אינו בישראל. גם לאחר הרפורמה שבוצעה בממדי הבורסה בתל אביב במהלך שנת 2017 אשר בעקבותיה גדל מספר החברות הנסחרות במדדים המובילים, לא נוצרה האפשרות למשקיעים בישראל להיחשף לחלק גדול מתעשיית ההיי-טק הישראלית. בהסתכלות קדימה ניתן להניח כי בעתיד הקרוב, ככל הנראה, מדדי המניות בתל אביב וחלק ניכר מהמשקיעים ימשיכו שלא ליהנות מפרותיו של קטר ההיי-טק הישראלי.
הכותב הינו מנהל השקעות בבית ההשקעות פסטרנק שהם.

 הנאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע או התחייבות להשגת תשואה כלשהיא. החברה מחזיקה או עשויה להחזיק ני"ע המוזכרים בכתבה.