חצי הכוס המלאה של צ’נאי

פרופ' הדס ממן




























מה עולה לכם בראש כשאתם חושבים על הודו? אין הרבה מדינות שמציתות את הדמיון ואת יצר הנדודים כמו המדינה המופלאה הזאת. רבים מהמטיילים בה חוזרים ומספרים על מפגש עם תרבויות מרתקות, חוויות רוחניות ונופים עוצרי נשימה. תת היבשת הענקית היא אחת המדינות הגדולות בעולם מבחינת השטח, והשנייה בגודל האוכלוסייה שלה. כמיליארד בני אדם חיים בה יחד בפסיפס שכולל עושר תרבותי ולשוני עצום. מבחינה גיאוגרפית גם נדמה שאין גבול לגיוון שיש למדינה להציע, מהרי ההימלאיה המושלגים בצפון, דרך חופים טרופיים באזור גואה, ועד למדבריות הצחיחות של אזור ראג'סטן.
 

שלושת העשורים האחרונים היו טובים לכלכלת המדינה, והביאו איתם גל של פיתוח ועלייה מואצת ברמת החיים. אך יחד עם הפיתוח המואץ הגיעו בעיות חדשות. למשל, מה עושים עם כמויות הפסולות העצומות שרק עולות ככל שהצריכה לנפש עולה בעקבות השיפור ברמת החיים? מערכות ניהול הפסולת במדינה, הכוללות איסוף הפסולת מהמרחב הפרטי והציבורי, טיפול, הפרדה, מיחזור וסילוק, הכולל הטמנה או שריפה - לא הותאמו לסיפוק הדרישה ההולכת וגוברת, והתוצאה הינה נזק סביבתי קשה.
 

"המיץ של הזבל" והנזקים הסביבתיים
בהודו, מזבלות פתוחות הנקראות open dump, הינן השיטה הנפוצה ביותר לסילוק פסולת עירונית. מזבלה פתוחה הינה שיטה שבה הזבל נזרק באתר הפסולת ללא ניהול וטיפול בפסולת ובתוצריו. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ברוב המדינות המתפתחות, כמעט 90 אחוזים מהפסולת הנוצרת מגיעה למזבלות כאלו. המזבלות גורמות לשלל בעיות סביבתיות, אך החמורה שבהן היא זיהום מי תהום על ידי תשטיפי המזבלות המחלחלים לקרקע.

 תשטיף הפסולת מכיל כמות גדולה של חומר אורגני, אך גם שלל חומרים אחרים, רבים מהם רעילים. הומיים (Humic substances) מהווים קבוצה עיקרית יחד עם אמוניה חנקן, מתכות רעילות, כלור אורגני, תרכובות פנוליות, שאריות חומרי הדברה ופתאלטים (Phthalates), שהם קבוצה של כימיקלים שמשמשים בעיקר כתוספים למוצרי פלסטיק, הנחשבים למזהמים.

 















מזבלה פתוחה עירונית בצ'נאי, הודו

 הצורך הבסיסי ביותר
ברור לכולם שללא מים ראויים לשתייה לא ניתן לחיות, ובעיה סבוכה זו מאתגרת את פרופ' הדס ממן, ראש התכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב, אשר יחד עם פרופ' מוהאן מאוניברסיטת IIT Madras בהודו, חוקרת דרכים יעילות למנוע זיהום של תשטיפים ממזבלות פתוחות למי התהום ולמי השתייה באזור צ'נאי, העיר הרביעית בגודלה בהודו.

"מים ראויים ובטוחים לשתייה הם צורך בסיסי," אומרת פרופ' ממן. "בכדי לטפל בבעיות המים לא מספיק שתהיה טכנולוגיה ראויה ומתאימה, אלא צריך גם לפעול יחד עם החברה והקהילה על מנת לייצר מצב שבו הקהילה מועצמת מכך שיש לה מים ראויים לשתייה והיא עצמאית ויכולה לנהל את משאבי המים בעצמה ולקבל את ההחלטות בעצמה. המטרה היא ליצור תנאים שיאפשרו יישום של טכנולוגיות בשטח, על ידי הדרכה, חינוך והפצה של הרעיון הסביבתי סביב מים, אנרגיה חקלאות ומזון" .

 
להמשך הכתבה