זזורקים ובוכים 

עמית נויפלד










החיים שלנו כצרכנים מתחלקים לשני חלקים: התקופה שלפני עידן רמי לוי, והתקופה הנוכחית." במיליםמ-1,705 ₪ בשנת 2003 ל-2,517 ₪ בשנת 2015, בעוד שמדד מחירי המזון באותן שנים עלה בכארבעים אחוזים בלבד, כלומר, קיימת עלייה ריאלית בהוצאה על מזון.

לאור הנתונים הללו ניתן להניח, ברמה סבירה של וודאות, כי גם אם נקודתית הצליח רמי לוי להוזיל מוצרים כאלה ואחרים (ראו ערך: עוף בשקל), הרי שבמצטבר, המודל הקמעונאי שהוא מייצג (בדומה לרשתות המזון הנוספות) הוביל בפועל להגדלת ההוצאה הכספית של משקי הבית. כעת, לא נותר לנו אלא לנסות ולברר כיצד קרה שהילת ההוזלות המרחפת מעל האיש והשקמה, לא חלחלה לציבור הרחב, והאם אכן חילק את חיינו לשניים: לפני שצצו מחסני הענק בפאתי הערים, ואחרי.


רמז ראשון לסיבה לעלייה בהוצאות משקי הבית על מזון ניתן לאתר במחקר של אוניברסיטת חיפה שבוצע בנובמבר 2016 ומסיבה לא ידועה צף ועלה השבוע בשנית לכותרות. חוקרים אספו וניתחו במשך שבוע את האשפה של 192 משפחות בעיר חיפה, ומצאו ששיעור בזבוז המזון (כלומר, מזון שהיה ניתן עדיין לעשות בו שימוש) עמד על לא פחות מ- 54%, מרביתו פירות וירקות. שבוע אחד וקצת פחות מ-200 משפחות אמנם לא מאפשרים לקפוץ למסקנות נחרצות, אולם מאחר ותופעת בזבוז המזון אינה חדשה, ואף זכתה לככב בדוח מבקר המדינה לשנת 2015, הרי שהתוצאות אינן תלושות מהמציאות. כלל הגופים העוסקים בתופעה מסכימים כי שיעור הבזבוז במשקי הבית מתחיל בסביבות ה-20% ומשם נע צפונה עד הכרמל.


להמשך הכתבה