המהפכה הטכנולוגית בעולם הפיננסים וההזדמנות למודל חדשנות חדש ברוח דור ה-Y.

ד"ר עמיקם לבנון, שותף במיזם הבונה זירת מסחר חדשנית לטכנולוגיות פינטק













אנו חווים כיום התחלה של מהפכה גדולה בעולם הפיננסי, המתרחשת עם ההגעה לבשלות של האינטרנט, מיחשוב הענן והטלפונים החכמים ("סמארטפונים"), ועם חילופי הדורות של הלקוחות לדור ה-Y ("מילניאלס"), שרגיל למיידיות, שקיפות ורבגוניות בכל תחומי חייו. מהפכה זו לא רק מוזילה ומפשטת שירותים פיננסיים, אלא גם משנה את האופן בו אנו צורכים ויוצרים שירותים אלה, ואת מעורבותו של כל "שחקן" בזירה הפיננסית, בין אם הוא לקוח, מפתח, אנאליסט, או ספק שירות. מהפכה זו מייצרת הזדמנות למודל חדשנות שונה שיאיץ עוד יותר את חדירת הטכנולוגיה הפיננסית ("פינטק"). 

בעשורים האחרונים חזינו מהפכות טכנולוגיות רבות, בהן ההתפשטות של האינטרנט לכל תחום וכל מקום, מיחשוב הענן שהוריד עלויות באופן דרסטי ונתן אפשרות לכל אדם ליצור בזמן קצר שירותים דיגיטאליים חדשים, וחדירת הסלולאר שהפכה את הסמארטפון ל"חבר האישי" המספק את מרבית צרכי התקשורת של הפרט, ומרכז את המידע עליו ובשבילו. 
הדבר הביא למהפכות עסקיות רבות. לדוגמא, אם לפני עשרים שנה חברת תקשורת שלטה מתשתיות הקווים ועד מכשירי הקצה (ודרך זה גם בלקוחות), כיום רובנו קונים טלפון בחנות, מחליפים לעתים תכופות את ספקי השיחות והנתונים, וצורכים שירותים דיגיטאליים מגוונים (דואר, מוסיקה, סרטים, בנק, העברת כספים, בריאות) מספקים שונים.
התחום הפיננסי עדיין נשלט ברובו על ידי שחקנים מסורתיים, כגון בנקים וחברות ביטוח, המחזיקים בתשתיות, במוצרים, בממשקי המשתמש ובלקוחות. אך הדבר משתנה במהירות. לדוגמה, לאחרונה נפרץ תחום התשלומים על ידי חברות "מובייל-ווב" – אפל, גוגל וסאמסונג - אשר השיקו שירותי תשלומים מיידיים באמצעות אפליקציה עבור קניה בחנויות פיזיות או וירטואליות. 











בני דור ה-Y, שנולדו עם הסמארטפון ביד, מחוברים רגשית, יותר מכל דבר אחר, עם המכשיר הנייד שלהם וסומכים עליו. לכן טבעי עבורם לקבל ולבצע את כל צרכיהם הכספיים באמצעות מכשיר זה, ללא שום צורך לפגוש נציג פיזי, כגון פקיד הבנק. הם זקוקים רק לאפליקציות ידידותיות אשר תאפשרנה לבחון את מצב החשבונות, לקבל התראות והמלצות מהקהיליה או מרובוטים חכמים, לבצע רכישות ותשלומים, לקחת הלוואות בתנאים תחרותיים, לנהל את ההון האישי ועוד. האם זה אפשרי? ודאי! זה קורה כאן ועכשיו, כאשר מידי יום קמות חברות חדשות, וכמה מהן כבר הגיעו לשווי של מעל ביליון דולר (“Unicorns” או "חדי-קרן"). 

כדי להמחיש עד כמה המהפכה (וההזדמנות) גדולה, די לציין כמה מספרים. לדוגמה – כ 30 טריליון דולר יעברו בשני העשורים הבאים בירושה בין-דורית מה"בייבי בומרס" למילניאלס, אשר ללא ספק ינהלו את הונם בעזרת פינטק. מכיוון אחר, היקפו של שוק ה IT בעולם הפיננסי הינו פנומנאלי - ההוצאה הצפוייה בעולם בשנת 2017 עבור טכנולוגיות מידע בבנקים, ביטוח ושוק ההון תעמוד על 460 ביליון דולר (פי 5 מתקציב מדינת ישראל). גם אם חלק קטן מסכום זה יופנה למוצרי פינטק, הפוטנציאל עצום. 

עם הבנת הצורך והיקף ההזדמנות, החל תחום הפינטק למשוך כסף רב ויזמים רבים מתחומי רקע שונים. על פי חברת מקינזי, בשנת 2015 פעלו בעולם מעל 12 אלף חברות הזנק ("סטארטאפים") בתחום הפינטק, ומאות אלפי אנשים מגדירים עצמם כעוסקים בתחום. בשנת 2015 לבדה הושקעו בחברות הזנק בתחום הפינטק כ 22 ביליון דולר והקצב דומה בשנת 2016. למרות האטה זמנית עקב הברקזיט והתהפוכות הפוליטיות בארה"ב, אסיה האיצה את קצב ההשקעות בפינטק, תוך הפגנת רצונן של סינגפור, והונג קונג למשוך חברות וכשרונות מהמערב ולבסס בהן מרכזי ידע ופעילות פינטק לעולם כולו.  

פעילות עניפה זו יוצרת בליל עצום של ידע, כפילויות, תחרות וביזור המקשה למצוא ולהבין מי עושה מה ואיפה, ואיך לשתף פעולה עם סטארטאפים הפועלים בתחום. הפינטק מפוצל לתחומי משנה, בהם הלוואות (lending-tech), תשלומים (payment-tech), העברות כספים (money transfer), פנקסנות מבוזרת (distributed ledger) בטכנולוגית בלוקצ'יין (blockchain) ועוד. באחרונה, התחום התרחב לעולם הביטוח (insurance tech), ניהול הון (wealth-tech) ורגולציה (reg-tech), סגמנטים המצויים עדיין בתחילת דרכם, אבל מושכים עניין רב ממשקיעי הון סיכון ומביאים יזמים נוספים לתעשייה. 

מעבר לקשיים האופייניים של סטארטאפ, כדי לספק שירות פיננסי, לרוב נדרש לשלב במוצר מספר טכנולוגיות, המפותחות על ידי סטארטאפים עצמאיים שונים, ובהן גם טכנולוגיות משלימות המגיעות מחוץ לפינטק, כגון אבטחת מידע, אינטיליגנציה מלאכותית ועוד. שילוב זה לרוב מורכב עסקית, וכיום מחייב השקעה כספית לא מבוטלת. כתוצאה מכך, לא מעט חברות הזנק נתקעות לאחר שפיתחו בהצלחה את הטכנולוגיה שלשמה קמו, אך טרם השלימו את המוצר לשוק. בצער רב יזמים רבים נאלצים לסגור את פעילותם בשלב זה ומשקיעים מפסידים את כספם. 

בו בעת, החברות הפיננסיות המסורתיות כגון בנקים וחברות ביטוח, לא מתעלמות מהתהליך המואץ בתעשיית הפינטק, המתחיל לאיים על גודלן וקיומן, ומנסות לפתח שירותים חדישים הן באופן עצמי והן בשיתוף עם סטארטאפים, אם כי תוך קשיים לא מבוטלים. כניסה לפיתוח עצמי של שירות חדש בארגון גדול מחייב תהליך ארוך, יקר ורב משתתפים. שיתוף פעולה עם סטארטאפים קשה ,בין השאר, בגלל הפערים בין התרבות הארגונית של הגוף המסורתי וקצב ההתקדמות בו, לבין זו של חברת הזנק שהיא דינמית וממוקדת על הישגים מהירים.  
כדי להתמודד, חלק מהבנקים הקימו מסגרת יעודית המגשרת בין הצרכים של הבנק לרעיונות והטכנולוגיות של הסטארטאפים. חלקם משקיעים במעבדות מחקר וניסוי סכומים של עשרות מיליוני דולרים, וחלקם מעדיפים שיתופי פעולה עם תוכניות האצה ("אקסלרטורים") וחממות טכנולוגיות. ואולם, גם אם מסגרות אלה משפרות את הקשר בין הבנק לסטארטאפ, נותרו קשיים רבים: לעתים קרובות הבנק מתקשה למצוא את הטכנולוגיה המתאימה לצרכיו במסגרת החברות המצויות בתוכנית, והסטארטאפ נותר מחוייב בתהליך הטמעה ארוך ויקר כדי להעמיד שירות עם הבנק. 

לצורך שינוי המצב נדרשת חשיבה מחדש על מסגרת אשר תאפשר לסטארטאפים לפעול עצמאית, לשלב בקלות רבה טכנולוגיות באופן דינמי, לנסות את השירות המפותח מחוץ למסגרת הנוקשה של הבנק, ורק בסוף להעביר אותו דרך התהליכים הכבדים שנדרשים לצורך ההטמעה בבנק. זה יאפשר לבנק לקדם רעיונות רבים, להתעסק רק עם מה שמוכח ולהקים שירותים חדשים עם יותר סטארטאפים, במאמץ קטן יותר ועלות נמוכה בהרבה. 
בנוסף, גישה זו מתאימה לצורך של בני הדור לשתף ולהשתתף במימוש צרכים ביחד. היא תאפשר שפה משותפת בין הסטארטאפים לחברות הפיננסיות, תיתן הזדמנות ליזמים רבים יותר להגשים את כשרונם באופן עצמאי, תגביר את האמון עם הלקוחות הצעירים ליצירת קהיליה פיננסית תוססת, ותכשיר את הקרקע להנבטת טכנולוגיות מהפכניות ופורצות דרך (DISRUPTIVE) להאצת השינוי הנדרש. 

הכותב הינו שותף במיזם הבונה זירת מסחר חדשנית לטכנולוגיות פינטק.