המגילות הגנוזות ממדבר יהודה - סיפור הפרשיה 

איילה זוסמן ורות פלד 










מגילות עבריות קדומות, שנתגלו באקראי בשוליו של מדבר יהודה בשנת 1947 על-ידי נער בדווי, עוררו התלהבות ציבורית נרחבת וגם עיסוק מחקרי רציני לאורכה של כמחצית המאה שחלפה מאז הגילוי הראשון. ריגוש זה מקורו במה שניתן ללמוד ממגילות ים המלח על תקופת הבית השני (520 לפסה"נ-70 לסה"נ), ובפרט על פרק-הזמן שמן המאה הב' לפסה"נ עד חורבן הבית השני בשנת 70 לסה"נ, שבמהלכו התחוללו התפתחויות רבות משמעות בגיבושן של הדתות המונותיאיסטיות.

מדבר יהודה, אזור שנודע בשממונו מאז ומתמיד, הניב אוצר בלתי צפוי. הנער הרועה הבדווי משבט תעמרה בוודאי לא שיער מה עתיד להתחולל, כשיצא לבקש עז תועה והגיע אל מגילות עבריות ספונות במערה, שמזה דורות איש לא פקד אותה. התגלית הראשונה הוליכה לתגליות נוספות, ובסופו של דבר נתגלו אחת-עשרה מערות שבתוכן נמצאו מגילות קדומות, ונחשפו גם שרידיו של היישוב הקדום בחורבת קומרן. בסביבתם של אתרים אלה – אזור קומרן (המישור המדברי ורצועת המצוקים שבקרבתו) וחורבת קומרן – נערכו למן שנת 1947 בדיקות לאין-ספור; לא נותרה במדבר אבן שלא הוזזה ממקומה בחיפושים, ולא חרך שלא נבדק; בחורבת קומרן נערכו חפירות מקיפות.

להמשך הכתבה