הכתובות על הקירות

כתב: אפי פרידמן

ד"ר צוריאל ראשי










בשחור על גבי לבן ובאותיות דפוס, שולחים הפשקווילים לציבור החרדי מסרים חדים, המזהירים אותם מפני משהו או מדרבנים אותם לנקוט פעולה. למרות החזות המיושנת, השפעתו ויעילותו של כלי תקשורת זה, שכבר יצא את גבולות שכונת מאה שערים, אינן פוחתות עם השנים


מה באמת מחזיק את קירות הבתים הרעועים בשכונת מאה שערים? בדיחה ירושלמית גורסת שהתשובה היא הפשקווילים, אותן מודעות רחוב, המכסות את קירותיה של השכונה החרדית. המודעות כתובות בשפה ארכאית, מתובלת בביטויים מקראיים ובמעט יידיש. העברית המשובשת כמובן אינה משתפת פעולה עם אליעזר בן יהודה ודוברי העברית המודרנית.













תחת הכותרת האלמותית "גיוואלד" נדרשים הפשקווילים לנושאים עדכניים, ונקודת מבטם משלבת אחריות ציבורית והשגחה מוסרית קפדנית במיוחד; למשל: "להיזהר ולהישמר מסכנת האייפון, האיי-פאד והבלעק-בערי, מכשירים חדשים אשר לא שערום אבותינו וכבר המיטו שואה רוחנית על כאלו שהחזיקום ופגעו בכרם ישראל סבא". מנעד הנושאים רחב: החל מקריאה להפגנות כנגד חילול שבת וגיוס לצבא, וכלה במקרים קהילתיים-מקומיים, כגון  השכרת דירות בשכונה לאנשים לא ראויים, או, להבדיל, פדופילים. מדי פעם מתהדרים הקירות גם בפשקווילים מפתיעים, כגון הקריאה להחרים את המים של המדינה הציונית - או להיזהר מקוגל ירושלמי מסוים.

 גינוי מקיר לקיר

"הפשקווילים הם כלי התקשורת היחיד שפועל בישראל ברציפות עוד מימי התורכים", אומר ד"ר צוריאל ראשי מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, שחקר את התופעה, "המדיום הזה לא מתמודד עם סכנת סגירה כמו ערוץ 10, עם קשיים כלכליים כמו 'הארץ', או עם קשיים רגולטוריים כמו 'ישראל היום'. אינך צריך להיות בעל הון או איל תקשורת כדי להשמיע את קולך. די לנסח את הגיגיך על הכתב ובכמה גרושים הם יובאו לידיעת הציבור, ללא צנזורה או ביקורת".


לפשקוויל השפעה גדולה על הציבור החרדי בכל מישורי החיים, כולל בסוגיות של דת ומדינה, וכוחו עשוי לגבור על אמצעי התקשורת המסורתיים. דוגמה לכך היא פרשת מתווה הכותל, שנועדה להסדיר את התפילה במקום. בתחילה הושגה פשרה בין התנועות הרפורמיות לח"כים החרדים, שאף זכתה לתמיכתם הפסיבית של כלי התקשורת החרדיים הממסדיים; ואולם מתקפת נגד על גבי פשקווילים יצרה לחץ ציבורי שהביא לביטול המתווה.


יחד עם זאת, הציבור החרדי אינו הולך כעיוור אחר הפשקווילים, ולעיתים גם כוחו של הפשקוויל מוגבל. "בשנים האחרונות מתרחב הפער במגזר החרדי בין מה שנהוג בציבור, לבין מה שנוהגים בד' אמות", מבחין ד"ר ראשי, "הפער הזה מומחש היטב במלחמת החורמה של גורמים חרדיים במה שמכונה 'פגעי הטכנולוגיה', קרי החדירה העמוקה של האינטרנט והסמארטפונים לקהילה החרדית. הפשקווילים גויסו לקרב המאסף כנגד התופעה, אבל התוצאה הייתה מן השפה ולחוץ. במרחב הציבורי הייתה התנזרות מסמארטפונים והתופעה זכתה לגינוי מקיר לקיר, אבל במרחבים הפרטיים, בבית ובעבודה, חרדים רבים מחזיקים במכשיר כזה בסתר".

סוד קסמם

הפשקוויל הראשון צץ ברומא של המאה ה-16 כאמצעי מחאה נגד הכנסייה. הכרוז האנונימי נקרא באיטלקית פסקואנו, ביטוי שהתגלגל ברחבי אירופה והפך בקרב היהודים לפסקוויל, מילה המזכירה בהגייתה את המילים 'פת'קי אויל' ביידיש.


החפץ חיים כותב באחד מספריו שהפסוק 'מכה רעהו בסתר' מתייחס לכותבי הפסקווילין. ייחודו של הפשקוויל בהיותו אנונימי לחלוטין. השפה האלימה הננקטת בו, לעיתים, מתאפשרת בזכות אנונימיות זו. לכתיבת הפשקוויל אין כללים ואיש לא מציב לכותבים האנונימיים גבולות.


להמשך הכתבה