היכולת לשמוח ולהנות מהחיים

חוה אוסטרובסקי 











מזה שנים אני מתלבטת באם היכולת לשמוח ולהנות היא יכולת מולדת או נרכשת. מחקרים מוכיחים שהם גם וגם. מהיכרות אישית עם אנשים, למדתי שקשה להפריד בין הדברים. דהיינו, זו יכולת מולדת, לצד חיקוי של מודלים שהיו לנו – כמו ההורים לדוגמא. כמו כן, ניתן לרכוש את היכולת על ידי פיתוח מיומנויות לראיה אופטימית יותר של החיים ולשמוח במה שניתן. ייתר על כן, פיתוח היכולת לשמוח מביאה איתה מעגל רחב יותר של הנאות, בעיקר במפגשים בין אישיים, בשיפור הבריאות הרגשית והפיזית. חוקר בשם סנדוודון, פרופ' לנוירולוגיה מצא שרגשות שליליים מגבירים מצבים של חולי ומשפיעים על המצב הגופני לאורך זמן. סנוודון מסכם כי "זוהי הרגשה טובה להיות שמח ומלא תקווה. אלו מצבים מהנים שמייצרים מעט מאד לחץ נפשי וגופני, והגוף זקוק להם. זהו עוד דבר שאנשים יכולים לעשות למען עצמם על מנת להישאר בריאים".

ישנן סיבות רבות ומגוונות המקשות על היכולת להנות ולשמוח. כאשר נבין מה עומד מאחורי קושי זה, נוכל ללמוד להתמודד עימו טוב יותר וישנו סיכוי שנלמד להנות יותר.

עצם ההבנה שיש בכוחנו לשלוט במידת השמחה שאנו חשים יכולה להגדיל את מידת האופטימיות שלנו - הידיעה שיש בידינו להתעורר בבוקר עם שמחה בלב, לחוש שאנו שולטים בחיינו, שיש לנו מערכות יחסים הממלאות אותנו שמחה וסיפוק, גם אם לעיתים אין הדבר כך, ידיעה זו יש בה כדי להתחיל להתבונן בחיים באופטימיות גדולה יותר, להחזיר את השליטה ברגשות שלנו, בתגובות ובחוויות החיים עצמה. אנשים נמנעים מלהתמודד עם שינוי, בעיקר משום שמדובר במאמץ וויתור על רווחים משניים – גיוס האחרים או הרחקתם, הכל לפי הצרכים הנפשיים-רגשיים שלנו. להרגיש כעס, חרדה, אשמה, קורבנות – מדובר בבחירה שניתן לשנות אותה, אם נבין למה הם נוכחים, גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ, מדוע עלינו להחליף רגשות אלה באחרים, אופטימיים יותר.

להמשך הכתבה