ה"דיכאון העונתי" של הבורסה:
 
מצב הרוח, מצב הבורסה
*במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה נמצא שמניות שמונפקות לציבור בקיץ ובאביב, ימים בהם שעות האור ביממה מתארכות, עולות לאחר ההנפקה יותר ממניות שמונפקות בימי החורף החשוכים  והעגמומיים*

פרופסור
פרופ' דורון קליגר אוניברסיטת חיפה
 
מסתבר ש"דיכאון עונתי" משפיע גם על מחירי מניות בבורסה: מניות שהונפקו בסתיו ובחורף, כשהימים קצרים יותר ושעות האור מתקצרות, עלו לאחר ההנפקה פחות ממניות שהונפקו בעונות האביב והקיץ, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. עוד עולה מהמחקר כי כעבור מספר חודשים, ביצועי המניות המצטברים התאזנו, מה שמחזק עוד יותר את הסברה שלשעות האור ביממה בשלב ההנפקה הייתה השפעה על הביצועים.

כיום, כלכלנים ואנשי שוק ההון מבינים שיש להתחשב גם בגורמים פסיכולוגיים בעת יישום מודלים כלכליים ובתהליכי קבלת החלטות, זאת בנוסף לשיקולים כלכליים רציונאליים. העובדה כי מצב הרוח שלנו מושפע ממשך שעות האור ביממה ידוע מהמחקר הפסיכולוגי זה מכבר. מחקרים ביולוגיים כבר גילו שהורמון המלטונין, שהפרשתו מושפעת מתנאי התאורה השונים בין עונות השנה, משפיע על מצב הרוח . במחקר זה, לפיכך, ביקשו החוקרים לבחון האם לעונות השנה, שמשפיעות על מצב הרוח באמצעות השפעתן על הפרשת המלטונין, תהיה השפעה על התנהגותם של המשקיעים בהנפקות בבורסה.

המחקר, אותו ערכו פרופ' דורון קליגר, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה, ד"ר גרגורי גורביץ', ופרופ' אברהם חיים, ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, התבסס על נתונים של למעלה מ 1500 הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) שהונפקו בארצות הברית בין השנים 1975-1984, והיו בהיקף ממוצע של כ-15 מיליון דולר.

לדבריו של פרופ' קליגר,  הבחירה בחקר התנהגות המשקיעים בהנפקות ראשונות לציבור לא הייתה מקרית, מכיוון שהמניות בהנפקות אלו נסחרות בבורסה לראשונה רק לאחר ההנפקה, והמשקיעים לא יכולים לכן לבסס את החלטות הקניה שלהם על מחירים קודמים שיש בדרך כלל בידי הסוחרים במניות. כך נוצר מצב בו ניתן לבדוק בצורה מזוקקת יותר האם לעונת השנה – דרך ההשפעה על מצב הרוח - יש או אין השפעה על תמחור ניירות ערך.  

מממצאי המחקר עולה כי קיים קשר בין המועד העונתי של הנפקת המניה הראשונית (IPO) לבין ביצועיה.  התשואה הממוצעת ביום המסחר הראשון של המניות שהונפקו בימים "עצובים" הייתה נמוכה בכ 5% עד 10% מזו של המניות שהונפקו בימים "עליזים". לדבריו של פרופ' קליגר, המשמעות הכלכלית של הפרש זה עבור הנפקה ממוצעת היא בסדר גודל של מיליון דולר בערכים נוכחיים – כלומר, מניית IPO שהונפקה בחורף או בסתיו הניבה בממוצע כמיליון דולר פחות בעת הנפקתה.  אולם, תוך כשלושה חודשים, התשואה המצטברת הממוצעת של שתי הקבוצות משתווה (כלומר, תשואת היתר היחסית של המניות שהונפקו בימים ה"עליזים" נמוגה).
בהמשך המניות שהונפקו בימים "עליזים" ממשיכות בביצועי חסר  - תופעה ידועה ומוכרת במניות IPO - בעצמה שאינה נופלת מזו של המניות שהונפקו בימים "עצובים".

"במחקר מצאנו פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון ואשר משפיע על המשקיעים והוא עונת השנה בה הונפקה המניה. אנחנו כבר יודעים היטב שמצב הרוח משפיע על התנהגויות רבות שלנו, כעת מצאנו פעילות בה הוא משפיע באופן מאד משמעותי גם בזירה הכלכלית", סיכם פרופ' קליגר.