הבלוף הגדול של הכולסטרול
ד"ר ראובן ברק (MD) מטפל ברפואה סינית












כולסטרול, מתברר, הוא לא האויב הגדול כפי שגרמו לנו לחשוב, אלא רק סמן לכך שקיימת בעיה, שצריך לחפש את הגורם האמיתי למחלה ולתקן אותו. לחסל אותו זה כמו להרוג את השליח


נשיא ארה"ב ה-34, דוויט אייזנהאור, קיבל את התקף הלב הראשון שלו בשנת 1955, בגיל 64. לא היה לו רקע משפחתי של מחלות לב, הוא לא עישן, משקל גופו היה אידיאלי לגובהו, לחץ הדם והכולסטרול שלו היו תקינים והוא נהג להתעמל באופן קבוע.



















מובן שהיה לו רופא צמוד ואישי שעקב אחריו באדיקות, והוא עבר בדיקות קבועות וסדירות, ביניהן זו של רמת הכולסטרול, שהייתה בזמן התקף הלב רק 165. תחת פיקוחו של הרופא פתח מיד אייזנהאור בדיאטה קפדנית ודלת כולסטרול. הוא אכל מעט מאוד שומנים, ולבישול מזונו השתמשו בשמן סויה, או מרגרינה, שרק כמה עשרות שנים מאוחר יותר התגלו כמזיקים לבריאות.

עם סיום כהונתו השנייה כנשיא, ב- 1961, עלתה רמת  הכולסטרול שלו בדם ל-259. התזונה שלו אמנם הייתה דלת שומנים ועשירה בפחמימות מורכבות, אבל עד מותו ב-1969 הוא עבר עוד חמישה התקפי לב.

כולסטרול חיוני לקיומנו

את "תיאוריית הליפידים", על פיה כולסטרול גבוה הוא הבעיה וכדי להוריד את רמתו בדם יש להימנע מאכילת שומנים, הגה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, תזונאי אמריקאי בשם אנסל קיז (Ancel Keys). אלא שלמחצית מן הלוקים בהתקפי לב יש בכלל רמות כולסטרול תקינות, והרבה בעלי כולסטרול גבוה לא סובלים כלל ממחלות לב. ועל כן כל הסטטינים שבעולם (תרופות להורדת כולסטרול) לא יבטיחו, גם אם הכולסטרול שלכם ירד, שלא יהיה לכם התקף לב. לעומת זאת הם עלולים לגרום לנזק לכבד ולתופעות לוואי שונות.

להמשך הכתבה