האם 2018 תהיה המשך ל-2017 בשווקים הפיננסים ?
 
צבי סטפק, מיטב דש בית השקעות













 
שנת 2017 הסתיימה במגמה חיובית מאוד כמעט בכל אפיקי ההשקעה ובהרבה מאוד שווקים. שוקי המניות בארה"ב, אירופה, יפן ועוד עלו בשיעורים שבין 15% ל-30%, וגם בישראל, חלק מהמדדים הפחות מרכזיים, כמו מדד 90, הניבו תשואות נאות מאוד.
 
גם אגרות החוב הממשלתיות בישראל, למרות נקודת הפתיחה המאוד לא אטרקטיבית שלהן, הניבו בכ"ז תשואה של כ-3% ואגרות החוב הקונצרניות – תשואה כפולה מזה. האפיק היחיד שאכזב בישראל היה הדולר שנחלש מול השקל בכ-8%.
 
כל הנתונים האלה משתקפים גם בשלוש התעשיות הגדולות שהן מכשירי השקעה מאוד פופולריים: קרנות הנאמנות, תעודות הסל וקופות הגמל (לרבות קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים) שהשיגו תשואה ממוצעת של יותר מ-7%.
 
זו הייתה הפתעה אחת, שכן אחרי 7 שנים של עליות מתמשכות, איש לא ציפה לתשואות כאלה.
ההפתעה השנייה הייתה, שהתנודתיות העצומה שליוותה את שוקי המניות בשנים 2014-2016  נעלמה והייתה כלא הייתה, למרות, שעל פניו, היא הייתה אמורה אף לעלות שכן בחירת טראמפ "הבטיחה" תוספת של אי-ודאות ולא הפחתתה.
 
היעדר התנודתיות התבטא ברמה הנמוכה להפליא של מדד הפחד, כמו גם בעובדה שבמשך יותר מ-300 ימים, לא היה יום מסחר אחד שבו מדד ה-S&P500 ירד ביותר מ-3%, שיא ששבר בגדול שיא קודם מלפני כ-20 שנה.
מה ההסבר לתופעה החדשה של תנודתיות נמוכה במיוחד?
 
יש הסברים שונים, כמו הגידול במשקל של המכונות האלגוריתמיות במסחר שמחקות דפוסי פעולה מסוימים, או העובדה, שהמשקיעים התרגלו לכך שאחרי כל ירידה מגיעה עלייה, ולכן כל ירידה מתפרשת אצלם כהזדמנות קנייה, וישנם עוד הסברים.
 
 
ובכל זאת, אין הסבר משכנע ושלם דיו, וגם שני זוכי פרס נובל, פרופ' תיילר ופרופ' שילר, כ"א בנפרד, התבטאו בגלוי שאינם מבינים את התנהגות השווקים – את התנודתיות הנמוכה להפליא ואת השאננות של המשקיעים.
 
ואשר לשנת 2018:
בנקודת המוצא, המשק העולמי מצוי בתנאי פתיחה טובים של צמיחה נאה ומסונכרנת, אבל רוב שוקי המניות ורוב שוקי אגרות החוב, הן הממשלתיות והן הקונצרניות, נמצאים ברמה גבוהה למדי ומבחינה זו, תנאי הפתיחה אינם נוחים במיוחד.
הציפיות לרפורמת המס של טראמפ היו, כנראה, אחראיות לחלק לא קטן מן העליות שנרשמו בשוק המניות האמריקאי ב-2017, כך שמי שמצפה להמשך מגמת העליות צריך יהיה לראות שיפור של ממש ברווחיות הפירמות, מה שהשווקים מניחים כרגע.
אבל, אותה רפורמה שהיא הבסיס לאופטימיות לגבי שוק המניות, היא מקור לדאגה כלפי שוק אגרות החוב, שכן החשש הוא שהרפורמה תגדיל משמעותית את הגרעון בתקציב הממשל האמריקאי, מה שאולי יאלץ את הפד, בהרכבו החדש-ישן, להעצים את המדיניות המוניטארית המצמצמת שבה הוא כבר התחיל. זאת, באמצעות העלאת ריבית בהתאם למתווה שלו (3 העלאות ב-2018 ועוד 3 ב-2019) ולא בהתאם למתווה של השוק. גם הבנק המרכזי של אירופה, ה-ECB, עלול להפתיע בהקדמה של צמצום המדיניות המוניטארית המרחיבה שלו.
 
מכיוון שהן שוק המניות האמריקאי, והן שוק אגרות החוב האמריקאיות הממשלתיות וגם הקונצרניות, נמצאים במצב מתוח, חשוב להבין, מה עלול להשתבש בשנת 2018 , או אולי רק ב-2019, ולשנות את מהלך העניינים המאוד חיובי והמאוד רגוע שאפיין את השווקים האלה בשנת 2017.
הנה כמה מהם:
 
תרחיש הסתברות
 
שינויים אגרסיביים במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים בעקבות עלייה באינפלציה:
ארה"ב, בריטניה, גוש היורו 5
משבר גיאופוליטי גדול: צפון קוריאה, איראן, רוסיה ואירופה המזרחית 3
הנהגת מדיניות פרוטקציוניסטית ע"י ארה"ב ומלחמת סחר בעולם 3
צניחה מחודשת במחירי הנפט                                                                   3
התערבות רגולטורית נגד חברות הענק שמניותיהן הובילו את העליות 2
קריסה בתוצאות הכספיות של כמה מהחברות הגדולות בעולם 2
קריסה של מערכת הבנקאות הסינית ו-או האטה מכוונת בכלכלה הסינית 2
קריסה של בנק גדול 2
מיתון כלכלי: משבר גדול בשווקים הוא כמעט תמיד תוצאה של משבר כלכלי 2
●    התפרקות גוש היורו 1
 
ואחרי כל זה, תמיד קיימת, כמובן, האפשרות ש"ברבור שחור" יגיח מאי שם.
 
הערה: מ-  1-10, כאשר 10 מייצג הסתברות גבוהה ביותר ו-1 הסתברות נמוכה ביותר.