האם העבר שלכם קובע את עתידכם?

יהודית כץ










 

 

עד כמה אתם מאמינים שמה שחוויתם עד היום ישפיע על מי שתהיו מחר? ואולי אתם מסכימים עם פרויד, שטען שהחוויות שתצברו עד גיל חמש ישפיעו על הבחירות, האישיות וההרגלים שלכם בתור אדם בוגר?
 
״אבי הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד (כבודו במקומו מונח) טען שהפסיכולוגיה שלנו, החל ממערכות היחסים שלנו ועד לחלומות שאנחנו חולמים בלילה, נקבעת רק על ידי כוחות מעברינו. הילדות שלנו, היא לא רק ״מעצבת״ אלא היא ממש קובעת את האישיות שלנו בצורה דטרמיניסטית לחלוטין. 
אם אמא שלך לא הניקה אותנו מספיק, זה הולך להתבטא ביחסים המיניים שלך. 
אם היה לך איזה משברון סביב הגמילה מחיתולים, אולי תפתח הפרעה טורדנית כפייתית.
והיד עוד נטויה. אבל מה שבטוח לפי פרויד, הוא שאנחנו הולכים לבלות את שארית חיינו בניסיונות לפתור קונפליקטים מיניים, תוקפניים, שהתקבעו להם אי שם בסביבות גיל 4. בהצלחה.
 
עפ"י זיגמונד פרויד, עד גיל חמש אתם מתעצבים וקובעים את חייכם הבוגרים. 
אם על זה הושתתה הפסיכולוגיה, אז מה הפלא שמרבית הטיפולים הוקדשו (והרבה עדיין מוקדשים) לזיכרונות ילדות, לחיפוש אחר הטראומה של ה״ילד הפנימי שבנו״ ולא לזיהוי של אופי חלש או החלטות גרועות שגורמות לחיינו להסתבך כמבוגרים. אם אנחנו מאמינים שחוויות הילדות המוקדמות (או הלא המוקדמות) שלנו משפיעות על מי שאנחנו היום ועל מי שנהיה מחר, איך יהיה מנוס מלראות על עצמינו כקורבן של העבר שלנו? כל שנותר לנו לעשות הוא לשבת על ״ספינת האינרציה״ ולתת לאתמול להוליד את המחר. 
 
המידה שבה אתם מאמינים שהעבר שלכם יקבע את העתיד, היא המידה שבה חייכם יהיו פאסיביים וימשיכו במסלול הכביכול ״טבעי״ שנוצר עבורכם. אמונות מהסוג הזה אחראיות לתופעות של קבלת החלטות מתוך אינרציה, לפאסיביות, לקורבנות ולחוסר לקיחת אחריות. ובקיצור - זה גורם לנו לא לקחת את החיים שלנו לידיים. 
 
אנשים מעניקים יותר מידי משקל לאירועי ילדות, ובאופן כללי לעבר שלהם. . במחקר מסתבר שקשה למצוא אפילו השפעות קלות של אירועי ילדות על האישיות בוגרת ואין ראיות להשפעות נרחבות על האישיות שלנו בגיל מבוגר, בטח שלא השפעות מכריעות, כפי שטען פרויד ואלו שבאו אחריו.



להמשך הכתבה