טיול לגאנה: אל החוף הזהב

ד"ר גילי חסקין 








“אוברוני, אוברוני”, צעקו ילדים ומבוגרים כשחלפנו על פניהם בדרכים המאובקות של גאנה. התשובה האולטימטיבית שלומד כל מטייל כמעט, היא “איביביני, איביביני”, המזכה אותו בדרך כלל, בחיוך רחב. המילה “אוברוני” בשפת הטווי (Twi) הוראתה לבן, ו”איביביני”, משמעה שחור. הטווי היא שפת האשאנטי (Ashanti), השבט הגדול ביותר של האקאן (Akan), המהווה את הקבוצה האתנית הגדולה במדינה שבה מדברים שישים שפות שונות.

גאנה (Ghana) היא מדינה דוברת אנגלית, השוכנת בין מדינות פרנקופוניות במערב אפריקה. שמה הקודם, “חוף הזהב”, ניתן לה בעקבות מכרות הזהב בה בורכה. זו מדינה דמוקרטית בעלת שלטון יציב מזה שני עשורים.  היא אחת המדינות האפריקאיות הבודדות שמתקיימת בהן דמוקרטיה במובנה המלא. בחירות מתקיימות במועדן, ללא גילויים חריגים של אלימות או זיופים וכל הצדדים מקבלים את תוצאותיהן. התקשורת, בניגוד לרוב מדינות אפריקה, פועלת באופן חופשי.

אפריקה המערבית היא אזור שהתייר הממוצע טרם ביקר בו, ולכן, כמו שכנותיה, נותרה טבעית יחסית ובמדה רבה גם תמימה. גאנה היא אחת הארצות החשובות באזור זה. הקסם שלה נובע בעיקר מהחוויה התרבותית ומאורח החיים השבטי שנשמר היטב. טיול בגאנה הוא טיול ליערות גשם טרופיים, למצודות העבדים שבחוף, לשרידי ממלכת האשטני, לרופאי אליל, קוסמים ומכשפים. הגנאים ידועים כשוחרי שלום ומסבירי פנים. המפגש בין התרבות השבטית לחיים המודרניים יוצר מפגש מרתק, ססגוני ויצירתי. זוהי ארץ המשלבת טקסי יורובה וודו עם נצרות. בכפרים נראים פֶ’‏טיש מעץ ואבן ובימי ראשון ניתן לשמוע את שירת הגוספל בוקעת בדבקות מהכנסיות. גאנה מצטיינת בצבע, בתנועה ובקצב. תינוקות קשורים על גב אמהותיהם המתנועעות בקצב מלאכתן, נשים וגברים הנושאים כבודה על ראשם, תלבושות ססגוניות וכפכפי גומי שחוקים הם חזיון נפרץ. התפוף בגאנה הוא דרך חיים והקצב טבוע בגופם של גברים, נשים וילדים. שוחרי אומנות פוגשים בגאנה עושר רב של פסלי עץ, אבן וחומר. כמו כן, ניתן לרכוש כאן ציורי שמן בשילובים של צבעים ומוטיבים, שלא מוכרים לעין מערבית. בשווקים ניתן למצוא חפצי אומנות ברמות שונות, עבודות קליעה, חרשות נחושת, בדים מסורתיים וחרוזים מזכוכית. הכול גדוש צבע, ניחוח וטעם.

להמשך הכתבה